תהילים 109
| למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש׃ | 1 |
Dem Musikmeister; von David ein Psalm. Du Gott, dem mein Lobpreis gilt, bleibe nicht stumm!
| כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃ | 2 |
Denn Frevlermund und Lügenmaul
| ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃ | 3 |
mit Worten des Hasses haben sie mich umschwirrt und ohne Ursach’ mich angegriffen;
| תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה׃ | 4 |
für meine Liebe befeinden sie mich, während ich doch (stets für sie) bete;
| וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי׃ | 5 |
ja sie haben mir Böses für Gutes vergolten und Haß für meine Liebe erwiesen.
| הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו׃ | 6 |
Bestell’ einen Frevler zum Richter gegen ihn, und ein Ankläger steh’ ihm zur Rechten!
| בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה׃ | 7 |
Als schuldig soll er hervorgehn aus dem Gericht und sogar sein Gebet ihm als Sünde gelten!
| יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃ | 8 |
Seiner Lebenstage müssen nur wenige sein, und sein Amt ein andrer empfangen!
| יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃ | 9 |
Seine Kinder müssen zu Waisen werden und seine Frau eine Witwe!
| ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃ | 10 |
Seine Kinder müssen unstet umherziehn und betteln und vertrieben werden aus ihres Vaterhauses Trümmern!
| ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו׃ | 11 |
Sein Gläubiger lege Beschlag auf alles, was er hat, und Fremde müssen seine Habe plündern!
| אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃ | 12 |
Er finde keinen, der ihm Schonung gewährt, und niemand habe Erbarmen mit seinen Waisen!
| יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם׃ | 13 |
Sein Nachwuchs müsse der Ausrottung verfallen: schon im zweiten Gliede müsse ihr Name erlöschen!
| יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃ | 14 |
Der Verschuldung seiner Väter werde beim HERRN gedacht, und die Sünde seiner Mutter bleibe ungetilgt!
| יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃ | 15 |
Sie müssen beständig dem HERRN vor Augen stehn, und er tilge ihr Gedächtnis aus von der Erde,
| יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃ | 16 |
dieweil er nicht daran dachte, Liebe zu üben, vielmehr den Elenden und Armen verfolgte und den hoffnungslos Verzagten, ihn vollends zu töten.
| ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׃ | 17 |
Er liebte den Fluch: so treffe er ihn! Er hatte am Segen keine Freude: so bleib’ er ihm fern!
| וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃ | 18 |
Er zog den Fluch an wie sein Kleid: so dringe er ihm in den Leib wie Wasser und wie Öl in seine Gebeine;
| תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה׃ | 19 |
er werde ihm wie der Mantel, in den er sich hüllt, wie der Gürtel, den er sich ständig umlegt!
| זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי׃ | 20 |
Dies sei meiner Widersacher Lohn von seiten des HERRN und derer, die Böses gegen mich reden!
| ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני׃ | 21 |
Du aber, HERR, mein Gott, tritt für mich ein um deines Namens willen! Weil deine Gnade köstlich ist, errette mich!
| כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃ | 22 |
Denn elend bin ich und arm, und mein Herz ist verwundet in meiner Brust.
| כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃ | 23 |
Wie ein Schatten, wenn er sich dehnt, so schwinde ich hin, bin vom Sturm verweht einer Heuschrecke gleich;
| ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃ | 24 |
meine Knie wanken vom Fasten, mein Leib ist abgemagert, ohne Fett;
| ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם׃ | 25 |
und ich – den Leuten bin ich zum Hohn geworden: sehen sie mich, so schütteln sie höhnend den Kopf.
| עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך׃ | 26 |
Stehe mir bei, o HERR, mein Gott, hilf mir nach deiner Gnade!
| וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃ | 27 |
Laß sie erkennen, daß dies deine Hand ist, daß du, HERR, selbst es so gefügt hast!
| יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח׃ | 28 |
Sie mögen fluchen, du aber wollest segnen; erheben sie sich, so laß sie zuschanden werden, dein Knecht aber müsse sich freuen!
| ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃ | 29 |
Laß meine Widersacher in Schmach sich kleiden und ihre Schande umtun wie einen Mantel!
| אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו׃ | 30 |
Laut soll mein Mund dem HERRN Dank sagen, und inmitten vieler will ich ihn preisen;
| כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו׃ | 31 |
denn er steht dem Armen zur Rechten, um ihn zu retten vor denen, die ihn schuldig sprechen.
