תהילים 109

1 למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש׃

Přednímu zpěváku, žalm Davidův. Ó Bože chvály mé, nečiň se neslyše.

2 כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃

Nebo ústa nešlechetného a ústa lstivá proti mně se otevřela, mluvili proti mně jazykem lživým.

3 ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃

A slovy jizlivými osočili mne, válčí proti mně beze vší příčiny.

4 תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה׃

Protivili mi se za mé milování, ješto jsem se za ně modlíval.

5 וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי׃

Odplacují se mi zlým za dobré, a nenávistí za milování mé.

6 הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו׃

Postav nad ním bezbožníka, a protivník ať mu stojí po pravici.

7 בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה׃

Když před soudem stane, ať zůstane za nešlechetného, a prosba jeho budiž jemu k hříchu.

8 יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃

Budiž dnů jeho málo, a úřad jeho vezmi jiný.

9 יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃

Buďtež děti jeho sirotci, a žena jeho vdovou.

10 ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃

Buďtež běhouni a tuláci synové jeho, žebřete, vyhnáni jsouce z poustek svých.

11 ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו׃

Přitáhni k sobě lichevník všecko, cožkoli má, a úsilé jeho rozchvátejte cizí.

12 אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃

Nebudiž, kdo by mu chtěl milosrdenství prokázati, aniž buď, kdo by se smiloval nad sirotky jeho.

13 יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם׃

Potomci jeho z kořen vyťati buďte, v druhém kolenu vyhlazeno buď jméno jejich.

14 יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃

Přijdiž na pamět nepravost předků jeho před Hospodinem, a hřích matky jeho nebuď shlazen.

15 יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃

Buďtež před Hospodinem ustavičně, až by vyhladil z země památku jejich,

16 יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃

Proto že nepamatoval, aby činil milosrdenství, ale protivenství činil člověku chudému a nuznému a sevřenému bolestí srdce, aby jej zamordoval.

17 ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׃

Poněvadž miloval zlořečení, nechať přijde na něj; neměl líbosti v požehnání, nechať se vzdálí od něho.

18 וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃

A tak budiž oblečen v zlořečenství jako v svůj oděv, a ať vejde do vnitřností jeho jako voda, a jako olej do kostí jeho.

19 תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה׃

Budiž jemu to jako plášť k přiodívání, a jako pás k ustavičnému opasování.

20 זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי׃

Taková mzda přijdiž mým protivníkům od Hospodina, a mluvícím zlé věci proti duši mé.

21 ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני׃

Ty pak, Hospodine Pane, nalož se mnou laskavě pro jméno své, nebo dobré jest milosrdenství tvé; vytrhni mne.

22 כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃

Jsemť zajisté chudý a nuzný, a srdce mé raněno jest u vnitřnostech mých.

23 כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃

Jako stín, když se nachyluje, ucházeti musím; honí se za mnou jako za kobylkou.

24 ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃

Kolena má klesají postem, a tělo mé vyschlo z tučnosti.

25 ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם׃

Nadto jsem jim za posměch; když mne uhlédají, potřásají hlavami svými.

26 עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך׃

Spomoz mi, ó Hospodine Bože můj, zachovej mne podlé milosrdenství svého,

27 וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃

Tak aby poznati mohli, že jest to ruka tvá, a že jsi ty, Hospodine, učinil to.

28 יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח׃

Nechť oni jakkoli zlořečí, ty dobrořeč; kteříž povstali, nechť se zastydí, aby se veselil služebník tvůj.

29 ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃

Buďtež oblečeni protivníci moji v zahanbení, a nechť se odějí jako pláštěm hanbou svou.

30 אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו׃

Slaviti budu Hospodina velice ústy svými, a u prostřed mnohých chváliti jej budu,

31 כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו׃

Proto že stojí po pravici nuznému, aby ho zachoval od těch, kteříž odsuzují život jeho.