< תהילים 107 >
הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ | 1 |
Alleluia. Confitemini Domino quoniam bonus: quoniam in sæculum misericordia eius.
יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ | 2 |
Dicant qui redempti sunt a Domino, quos redemit de manu inimici: et de regionibus congregavit eos:
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ | 3 |
A solis ortu, et occasu: ab Aquilone, et mari.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ | 4 |
Erraverunt in solitudine in inaquoso: viam civitatis habitaculi non invenerunt,
רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ | 5 |
Esurientes, et sitientes: anima eorum in ipsis defecit.
ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ | 6 |
Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur: et de necessitatibus eorum eripuit eos.
וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ | 7 |
Et deduxit eos in viam rectam: ut irent in civitatem habitationis.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 8 |
Confiteantur Domino misericordiæ eius: et mirabilia eius filiis hominum.
כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ | 9 |
Quia satiavit animam inanem: et animam esurientem satiavit bonis.
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ | 10 |
Sedentes in tenebris, et umbra mortis: vinctos in mendicitate, et ferro.
כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ | 11 |
Quia exacerbaverunt eloquia Dei: et consilium Altissimi irritaverunt.
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ | 12 |
Et humiliatum est in laboribus cor eorum: infirmati sunt, nec fuit qui adiuvaret.
ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 13 |
Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur: et de necessitatibus eorum liberavit eos.
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ | 14 |
Et eduxit eos de tenebris, et umbra mortis: et vincula eorum dirupit.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 15 |
Confiteantur Domino misericordiæ eius: et mirabilia eius filiis hominum.
כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ | 16 |
Quia contrivit portas æreas: et vectes ferreos confregit.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ | 17 |
Suscepit eos de via iniquitatis eorum: propter iniustitias enim suas humiliati sunt.
כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ | 18 |
Omnem escam abominata est anima eorum: et appropinquaverunt usque ad portas mortis.
ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 19 |
Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur: et de necessitatibus eorum liberavit eos.
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ | 20 |
Misit verbum suum, et sanavit eos: et eripuit eos de interitionibus eorum.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 21 |
Confiteantur Domino misericordiæ eius: et mirabilia eius filiis hominum.
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ | 22 |
Et sacrificent sacrificium laudis: et annuncient opera eius in exultatione.
יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ | 23 |
Qui descendunt mare in navibus, facientes operationem in aquis multis.
המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ | 24 |
Ipsi viderunt opera Domini, et mirabilia eius in profundo.
ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ | 25 |
Dixit, et stetit spiritus procellæ: et exaltati sunt fluctus eius.
יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ | 26 |
Ascendunt usque ad cælos, et descendunt usque ad abyssos: anima eorum in malis tabescebat.
יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ | 27 |
Turbati sunt, et moti sunt sicut ebrius: et omnis sapientia eorum devorata est.
ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ | 28 |
Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur, et de necessitatibus eorum eduxit eos.
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ | 29 |
Et statuit procellam eius in auram: et siluerunt fluctus eius.
וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ | 30 |
Et lætati sunt quia siluerunt: et deduxit eos in portum voluntatis eorum.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 31 |
Confiteantur Domino misericordiæ eius: et mirabilia eius filiis hominum.
וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ | 32 |
Et exaltent eum in Ecclesia plebis: et in cathedra seniorum laudent eum.
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ | 33 |
Posuit flumina in desertum: et exitus aquarum in sitim.
ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ | 34 |
Terram fructiferam in salsuginem, a malitia inhabitantium in ea.
ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ | 35 |
Posuit desertum in stagna aquarum: et terram sine aqua in exitus aquarum.
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ | 36 |
Et collocavit illic esurientes: et constituerunt civitatem habitationis.
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ | 37 |
Et seminaverunt agros, et plantaverunt vineas: et fecerunt fructum nativitatis.
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ | 38 |
Et benedixit eis, et multiplicati sunt nimis: et iumenta eorum non minoravit.
וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ | 39 |
Et pauci facti sunt: et vexati sunt a tribulatione malorum, et dolore.
שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ | 40 |
Effusa est contemptio super principes: et errare fecit eos in invio, et non in via.
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ | 41 |
Et adiuvit pauperem de inopia: et posuit sicut oves familias.
יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ | 42 |
Videbunt recti, et lætabuntur: et omnis iniquitas oppilabit os suum.
מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ | 43 |
Quis sapiens et custodiet hæc? et intelliget misericordias Domini?