הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ | 1 |
יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ | 2 |
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ | 3 |
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ | 4 |
רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ | 5 |
ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ | 6 |
וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ | 7 |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 8 |
כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ | 9 |
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ | 10 |
כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ | 11 |
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ | 12 |
ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 13 |
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ | 14 |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 15 |
כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ | 16 |
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ | 17 |
כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ | 18 |
ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 19 |
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ | 20 |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 21 |
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ | 22 |
יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ | 23 |
המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ | 24 |
ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ | 25 |
יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ | 26 |
יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ | 27 |
ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ | 28 |
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ | 29 |
וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ | 30 |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 31 |
וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ | 32 |
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ | 33 |
ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ | 34 |
ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ | 35 |
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ | 36 |
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ | 37 |
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ | 38 |
וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ | 39 |
שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ | 40 |
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ | 41 |
יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ | 42 |
מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ | 43 |