תהילים 107
| הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ | 1 |
Preiset Jehova, denn er ist gut, denn seine Güte währt ewiglich!
| יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ | 2 |
So sollen sagen die Erlösten Jehovas, die er aus der Hand des Bedrängers erlöst,
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ | 3 |
und die er gesammelt hat aus den Ländern, von Osten und von Westen, von Norden und vom Meere.
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ | 4 |
Sie irrten umher in der Wüste, auf ödem Wege, sie fanden keine Wohnstadt.
| רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ | 5 |
Hungrig waren sie und durstig, es verschmachtete in ihnen ihre Seele.
| ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ | 6 |
Da schrieen sie zu Jehova in ihrer Bedrängnis, und aus ihren Drangsalen errettete er sie.
| וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ | 7 |
Und er leitete sie auf rechtem Wege, daß sie zu einer Wohnstadt gelangten.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 8 |
Mögen sie Jehova preisen wegen seiner Güte und wegen seiner Wundertaten an den Menschenkindern!
| כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ | 9 |
Denn er hat die durstende Seele gesättigt und die hungernde Seele mit Gutem erfüllt.
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ | 10 |
Die Bewohner der Finsternis und des Todesschattens, gefesselt in Elend und Eisen:
| כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ | 11 |
Weil sie widerspenstig gewesen waren gegen die Worte Gottes und verachtet hatten den Rat des Höchsten,
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ | 12 |
so beugte er ihr Herz durch Mühsal; sie strauchelten, und kein Helfer war da.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 13 |
Da schrieen sie zu Jehova in ihrer Bedrängnis, und aus ihren Drangsalen rettete er sie.
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ | 14 |
Er führte sie heraus aus der Finsternis und dem Todesschatten, und zerriß ihre Fesseln.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 15 |
Mögen sie Jehova preisen wegen seiner Güte und wegen seiner Wundertaten an den Menschenkindern!
| כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ | 16 |
Denn er hat zerbrochen die ehernen Türen und die eisernen Riegel zerschlagen.
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ | 17 |
Die Toren leiden ob des Weges ihrer Übertretung und ob ihrer Ungerechtigkeiten.
| כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ | 18 |
Ihre Seele verabscheut jede Speise, und sie kommen bis an die Pforten des Todes.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 19 |
Dann schreien sie zu Jehova in ihrer Bedrängnis, und aus ihren Drangsalen rettet er sie.
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ | 20 |
Er sendet sein Wort und heilt sie, und er errettet sie aus ihren Gruben.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 21 |
Mögen sie Jehova preisen wegen seiner Güte und wegen seiner Wundertaten an den Menschenkindern;
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ | 22 |
und Opfer des Lobes opfern und mit Jubel erzählen seine Taten!
| יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ | 23 |
Die sich auf Schiffen aufs Meer hinabbegeben, auf großen Wassern Handel treiben,
| המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ | 24 |
diese sehen die Taten Jehovas und seine Wunderwerke in der Tiefe:
| ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ | 25 |
Er spricht und bestellt einen Sturmwind, der hoch erhebt seine Wellen.
| יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ | 26 |
Sie fahren hinauf zum Himmel, sinken hinab in die Tiefen; es zerschmilzt in der Not ihre Seele.
| יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ | 27 |
Sie taumeln und schwanken wie ein Trunkener, und zunichte wird alle ihre Weisheit.
| ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ | 28 |
Dann schreien sie zu Jehova in ihrer Bedrängnis, und er führt sie heraus aus ihren Drangsalen.
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ | 29 |
Er verwandelt den Sturm in Stille, und es legen sich die Wellen.
| וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ | 30 |
Und sie freuen sich, daß sie sich beruhigen, und er führt sie in den ersehnten Hafen.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 31 |
Mögen sie Jehova preisen wegen seiner Güte, und wegen seiner Wundertaten an den Menschenkindern.
| וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ | 32 |
Und ihn erheben in der Versammlung des Volkes, und in der Sitzung der Ältesten ihn loben!
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ | 33 |
Er macht Ströme zur Wüste und Wasserquellen zu dürrem Lande,
| ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ | 34 |
fruchtbares Land zur Salzsteppe wegen der Bosheit der darin Wohnenden.
| ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ | 35 |
Er macht zum Wasserteich die Wüste und dürres Land zu Wasserquellen;
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ | 36 |
und er läßt Hungrige daselbst wohnen und sie gründen eine Wohnstadt.
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ | 37 |
Und sie besäen Felder und pflanzen Weinberge, welche Frucht bringen als Ertrag;
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ | 38 |
und er segnet sie, und sie mehren sich sehr, und ihres Viehes läßt er nicht wenig sein.
| וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ | 39 |
Und sie vermindern sich und werden gebeugt durch Bedrückung, Unglück und Jammer.
| שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ | 40 |
Er schüttet Verachtung auf Fürsten, und läßt sie umherirren in pfadloser Einöde;
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ | 41 |
und er hebt den Armen empor aus dem Elend, und macht Herden gleich seine Geschlechter.
| יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ | 42 |
Die Aufrichtigen werden es sehen und sich freuen, und alle Ungerechtigkeit wird ihren Mund verschließen.
| מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ | 43 |
Wer weise ist, der wird dieses beachten, und verstehen werden sie die Gütigkeiten Jehovas.
