תהילים 107
| הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ | 1 |
Louez l'Éternel, car Il est bon, car sa miséricorde est éternelle!
| יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ | 2 |
Qu'ainsi parlent les rachetés de l'Éternel, qu'il a rachetés des mains de l'ennemi,
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ | 3 |
et recueillis de tout pays, du Levant et du Couchant, du Septentrion et de la mer.
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ | 4 |
Ils furent errants au désert, dans une voie solitaire, et ils ne trouvaient pas une ville où habiter;
| רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ | 5 |
ils éprouvaient la faim et la soif; leur âme en eux était défaillante.
| ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ | 6 |
Et ils crièrent à l'Éternel dans leur détresse, et Il les délivra de leurs perplexités,
| וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ | 7 |
et leur fit prendre la voie directe pour arriver à une ville où pouvoir habiter.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 8 |
Qu'ils rendent grâces à l'Éternel de sa miséricorde, et disent ses merveilles aux enfants des hommes!
| כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ | 9 |
Car Il a satisfait l'âme altérée, et comblé de biens l'âme affamée.
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ | 10 |
Ceux qui habitaient les ténèbres et l'ombre de la mort, prisonniers de la misère et des fers…
| כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ | 11 |
Car ils résistèrent aux paroles de Dieu, et méprisèrent les décrets du Très-haut.
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ | 12 |
Aussi courba-t-Il leur cœur sous la peine; ils succombèrent, et ne furent point assistés.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 13 |
Mais ils crièrent à l'Éternel dans leur détresse, et Il les délivra de leurs perplexités;
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ | 14 |
Il les tira des ténèbres et de l'ombre de la mort, et rompit leurs fers.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 15 |
Qu'ils rendent grâces à l'Éternel de sa miséricorde, et disent ses merveilles aux enfants des hommes!
| כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ | 16 |
Car Il a brisé les portes d'airain, et mis en pièces les verrous de fer.
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ | 17 |
Les insensés qui suivaient la voie de la révolte, et à cause de leurs crimes se virent humiliés…
| כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ | 18 |
Toute nourriture excitait leur dégoût, et ils arrivaient aux portes de la mort.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 19 |
Mais ils crièrent à l'Éternel dans leur détresse, et Il les délivra de leurs perplexités;
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ | 20 |
Il émit sa parole, et les guérit, et les retira de leurs tombeaux.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 21 |
Qu'ils rendent grâces à l'Éternel de sa miséricorde, et disent ses merveilles aux enfants des hommes!
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ | 22 |
Qu'ils Lui offrent les sacrifices de la reconnaissance, et publient ses hauts faits avec des cris de joie!
| יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ | 23 |
Ceux qui se mirent en mer sur des navires, et firent la manœuvre sur les grandes eaux,
| המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ | 24 |
furent témoins des œuvres de Dieu, et des merveilles qu'il opère dans les flots.
| ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ | 25 |
Il dit, et excita un vent de tempête, qui souleva les vagues de la mer;
| יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ | 26 |
elles montèrent vers le ciel, descendirent dans l'abîme, leur âme dans le danger était éperdue;
| יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ | 27 |
saisis du vertige, ils chancelaient, comme étant ivres, et toute leur sagesse était évanouie.
| ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ | 28 |
Mais ils crièrent à l'Éternel dans leur détresse, et Il les délivra de leurs perplexités,
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ | 29 |
Il fit cesser la tourmente qui devint silencieuse, et les vagues se turent;
| וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ | 30 |
et ils furent joyeux, quand elles se calmèrent, et Il les conduisit au port désiré.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 31 |
Qu'ils rendent grâces à l'Éternel de sa miséricorde, et disent ses merveilles aux enfants des hommes!
| וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ | 32 |
Qu'ils L'exaltent dans l'assemblée du peuple, et Le louent dans la séance des anciens!
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ | 33 |
Il change les fleuves en désert, et les sources des eaux en sol aride,
| ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ | 34 |
la plaine fertile en steppe salée, à cause de la méchanceté de ses habitants.
| ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ | 35 |
Il change le désert en une masse d'eaux, et la terre desséchée en sources d'eaux,
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ | 36 |
et Il y établit ceux qui sont affamés, et là ils fondent des villes, pour les habiter.
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ | 37 |
Ils ensemencent des champs, et plantent des vignes qui donnent leurs fruits pour revenu.
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ | 38 |
Et Il les bénit, et ils deviennent très nombreux, et Il n'amoindrit pas leurs bestiaux.
| וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ | 39 |
Or ils étaient amoindris et accablés par l'oppression, le malheur et les peines;
| שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ | 40 |
c'est lui qui verse le mépris sur les princes, et Il les fait errer dans un désert sans chemin;
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ | 41 |
mais Il relève le pauvre de sa misère, et rend les familles égales à des troupeaux.
| יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ | 42 |
C'est ce que voient les hommes droits, et ils se réjouissent, et tous les méchants ont la bouche fermée.
| מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ | 43 |
Que tout homme sage prenne garde à ceci, et soit attentif aux grâces de l'Éternel!
