תהילים 107
| הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ | 1 |
'Give ye thanks to Jehovah, For good, for to the age [is] His kindness:'
| יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ | 2 |
Let the redeemed of Jehovah say, Whom He redeemed from the hand of an adversary.
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ | 3 |
And from the lands hath gathered them, From east and from west, From north, and from the sea.
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ | 4 |
They wandered in a wilderness, in a desert by the way, A city of habitation they have not found.
| רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ | 5 |
Hungry — yea — thirsty, Their soul in them becometh feeble,
| ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ | 6 |
And they cry unto Jehovah in their adversity, From their distress He delivereth them,
| וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ | 7 |
And causeth them to tread in a right way, To go unto a city of habitation.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 8 |
They confess to Jehovah His kindness, And His wonders to the sons of men.
| כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ | 9 |
For He hath satisfied a longing soul, And a hungry soul hath filled [with] goodness.
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ | 10 |
Inhabitants of dark places and death-shade, Prisoners of affliction and of iron,
| כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ | 11 |
Because they changed the saying of God, And the counsel of the Most High despised.
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ | 12 |
And He humbleth with labour their heart, They have been feeble, and there is no helper.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 13 |
And they cry unto Jehovah in their adversity, From their distresses He saveth them.
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ | 14 |
He bringeth them out from the dark place, And death-shade, And their bands He draweth away.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 15 |
They confess to Jehovah His kindness, And His wonders to the sons of men.
| כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ | 16 |
For He hath broken doors of brass, And bars of iron He hath cut.
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ | 17 |
Fools, by means of their transgression, And by their iniquities, afflict themselves.
| כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ | 18 |
All food doth their soul abominate, And they come nigh unto the gates of death,
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 19 |
And cry unto Jehovah in their adversity, From their distresses He saveth them,
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ | 20 |
He sendeth His word and healeth them, And delivereth from their destructions.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 21 |
They confess to Jehovah His kindness, And His wonders to the sons of men,
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ | 22 |
And they sacrifice sacrifices of thanksgiving, And recount His works with singing.
| יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ | 23 |
Those going down [to] the sea in ships, Doing business in many waters,
| המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ | 24 |
They have seen the works of Jehovah, And His wonders in the deep.
| ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ | 25 |
And He saith, and appointeth a tempest, And it lifteth up its billows,
| יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ | 26 |
They go up [to] the heavens, they go down [to] the depths, Their soul in evil is melted.
| יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ | 27 |
They reel to and fro, and move as a drunkard, And all their wisdom is swallowed up.
| ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ | 28 |
And they cry to Jehovah in their adversity, And from their distresses He bringeth them out.
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ | 29 |
He establisheth a whirlwind to a calm, And hushed are their billows.
| וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ | 30 |
And they rejoice because they are quiet, And He leadeth them to the haven of their desire.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 31 |
They confess to Jehovah His kindness, And His wonders to the sons of men,
| וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ | 32 |
And they exalt Him in the assembly of the people, And in the seat of the elders praise Him.
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ | 33 |
He maketh rivers become a wilderness, And fountains of waters become dry land.
| ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ | 34 |
A fruitful land becometh a barren place, For the wickedness of its inhabitants.
| ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ | 35 |
He maketh a wilderness become a pool of water, And a dry land become fountains of waters.
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ | 36 |
And He causeth the hungry to dwell there, And they prepare a city of habitation.
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ | 37 |
And they sow fields, and plant vineyards, And they make fruits of increase.
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ | 38 |
And He blesseth them, and they multiply exceedingly, And their cattle He doth not diminish.
| וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ | 39 |
And they are diminished, and bow down, By restraint, evil, and sorrow.
| שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ | 40 |
He is pouring contempt upon nobles, And causeth them to wander in vacancy — no way.
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ | 41 |
And setteth on high the needy from affliction, And placeth families as a flock.
| יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ | 42 |
The upright do see and rejoice, And all perversity hath shut her mouth.
| מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ | 43 |
Who [is] wise, and observeth these? They understand the kind acts of Jehovah!
