תהילים 107
| הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ | 1 |
O GIVE thanks unto the LORD; for he is good: for his mercy [endureth] for ever.
| יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ | 2 |
Let the redeemed of the LORD say so, whom he hath redeemed from the hand of the adversary;
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ | 3 |
And gathered them out of the lands, from the east and from the west, from the north and from the south.
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ | 4 |
They wandered in the wilderness in a desert way; they found no city of habitation.
| רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ | 5 |
Hungry and thirsty, their soul fainted in them.
| ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ | 6 |
Then they cried unto the LORD in their trouble, and he delivered them out of their distresses.
| וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ | 7 |
He led them also by a straight way, that they might go to a city of habitation.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 8 |
Oh that men would praise the LORD for his goodness, and for his wonderful works to the children of men!
| כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ | 9 |
For he satisfieth the longing soul, and the hungry soul he filleth with good.
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ | 10 |
Such as sat in darkness and in the shadow of death, being bound in affliction and iron;
| כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ | 11 |
Because they rebelled against the words of God, and contemned the counsel of the Most High:
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ | 12 |
Therefore he brought down their heart with labour; they fell down, and there was none to help.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 13 |
Then they cried unto the LORD hi their trouble, and he saved them out of their distresses.
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ | 14 |
He brought them out of darkness and the shadow of death, and brake their bands in sunder.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 15 |
Oh that men would praise the LORD for his goodness, and for his wonderful works to the children of men!
| כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ | 16 |
For he hath broken the gates of brass, and cut the bars of iron in sunder.
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ | 17 |
Fools because of their transgression, and because of their iniquities, are afflicted.
| כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ | 18 |
Their soul abhorreth all manner of meat; and they draw near unto the gates of death.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 19 |
Then they cry unto the LORD in their trouble, and he saveth them out of their distresses.
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ | 20 |
He sendeth his word, and healeth them, and delivereth [them] from their destructions.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 21 |
Oh that men would praise the LORD for his goodness, and for his wonderful works to the children of men!
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ | 22 |
And let them offer the sacrifices of thanksgiving, and declare his works with singing.
| יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ | 23 |
They that go down to the sea in ships, that do business in great waters;
| המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ | 24 |
These see the works of the LORD, and his wonders in the deep.
| ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ | 25 |
For he commandeth, and raiseth the stormy wind, which lifteth up the waves thereof.
| יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ | 26 |
They mount up to the heaven, they go down again to the depths: their soul melteth away because of trouble.
| יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ | 27 |
They reel to and fro, and stagger like a drunken man, and are at their wits’ end.
| ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ | 28 |
Then they cry unto the LORD in their trouble, and he bringeth them out of their distresses.
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ | 29 |
He maketh the storm a calm, so that the waves thereof are still.
| וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ | 30 |
Then are they glad because they be quiet: so he bringeth them unto the haven where they would be.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 31 |
Oh that men would praise the LORD for his goodness, and for his wonderful works to the children of men!
| וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ | 32 |
Let them exalt him also in the assembly of the people, and praise him in the seat of the elders.
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ | 33 |
He turneth rivers into a wilderness, and watersprings into a thirsty ground;
| ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ | 34 |
A fruitful land into a salt desert, for the wickedness of them that dwell therein.
| ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ | 35 |
He turneth a wilderness into a pool of water, and a dry land into watersprings.
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ | 36 |
And there he maketh the hungry to dwell, that they may prepare a city of habitation;
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ | 37 |
And sow fields, and plant vineyards, and get them fruits of increase.
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ | 38 |
He blesseth them also, so that they are multiplied greatly; and he suffereth not their cattle to decrease.
| וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ | 39 |
Again, they are minished and bowed down through oppression, trouble, and sorrow.
| שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ | 40 |
He poureth contempt upon princes, and causeth them to wander in the waste, where there is no way.
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ | 41 |
Yet setteth he the needy on high from affliction, and maketh [him] families like a flock.
| יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ | 42 |
The upright shall see it, and be glad; and all iniquity shall stop her mouth.
| מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ | 43 |
Whoso is wise shall give heed to these things, and they shall consider the mercies of the LORD.
