תהילים 107
| הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ | 1 |
“BOOK V.” O give thanks to the LORD, for he is good; For his mercy endureth for ever!
| יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ | 2 |
Let the redeemed of the LORD say it, Whom he hath redeemed from the hand of the enemy;
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ | 3 |
Whom he hath gathered from the lands, From the east, the west, the north, and the south.
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ | 4 |
They were wandering in the wilderness, in a desert, They found no way to a city to dwell in.
| רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ | 5 |
They were hungry and thirsty, And their souls fainted within them.
| ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ | 6 |
Then they cried to the LORD in their trouble, And he delivered them out of their distress.
| וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ | 7 |
He led them in a straight way, Till they came to a city where they might dwell.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 8 |
O let them praise the LORD for his goodness, For his wonderful works to the children of men!
| כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ | 9 |
For he satisfieth the thirsty, And the hungry he filleth with good.
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ | 10 |
They dwelt in darkness and the shadow of death, Being bound in affliction and iron;
| כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ | 11 |
Because they disobeyed the commands of God, And contemned the will of the Most High;
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ | 12 |
Their hearts he brought down by hardship; They fell down, and there was none to help.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 13 |
But they cried to the LORD in their trouble, And he saved them out of their distresses;
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ | 14 |
He brought them out of darkness and the shadow of death, And brake their bands asunder.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 15 |
O let them praise the LORD for his goodness, For his wonderful works to the children of men!
| כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ | 16 |
For he hath broken the gates of brass, And cut the bars of iron asunder.
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ | 17 |
The foolish, because of their transgressions, And because of their iniquities, were afflicted;
| כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ | 18 |
They abhorred all kinds of food; They were near to the gates of death.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 19 |
Then they cried to the LORD in their trouble, And he delivered them out of their distresses;
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ | 20 |
He sent his word, and healed them, And saved them from their destruction.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 21 |
O let them praise the LORD for his goodness, For his wonderful works to the children of men!
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ | 22 |
Let them offer the sacrifices of thanksgiving, And declare his works with joy!
| יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ | 23 |
They who go down to the sea in ships, And do business in great waters,
| המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ | 24 |
These see the works of the LORD, And his wonders in the deep.
| ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ | 25 |
He commandeth, and raiseth the stormy wind, Which lifteth high the waves.
| יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ | 26 |
They mount up to the heavens, They sink down to the depths, Their soul melteth with distress;
| יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ | 27 |
They reel and stagger like a drunken man, And all their skill is vain.
| ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ | 28 |
Then they cry to the LORD in their trouble, And he saveth them out of their distresses;
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ | 29 |
He turneth the storm into a calm, And the waves are hushed;
| וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ | 30 |
Then they rejoice that they are still, And he bringeth them to their desired haven.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 31 |
O let them praise the LORD for his goodness. For his wonderful works to the children of men!
| וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ | 32 |
Let them extol him in the congregation of the people, And praise him in the assembly of the elders!
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ | 33 |
He turneth rivers into a desert, And springs of water into dry ground;
| ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ | 34 |
A fruitful land into barrenness, For the wickedness of them that dwell therein.
| ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ | 35 |
He turneth the desert into a lake of water, And dry ground into springs of water;
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ | 36 |
And there he causeth the hungry to dwell, And they build a city for a dwelling-place,
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ | 37 |
And sow fields and plant vineyards, Which yield a fruitful increase.
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ | 38 |
He blesseth them, so that they multiply greatly, And suffereth not their cattle to decrease.
| וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ | 39 |
When they are diminished and brought low By oppression, affliction, and sorrow,
| שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ | 40 |
He poureth contempt upon princes, And causeth them to wander in a pathless wilderness;
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ | 41 |
But he raiseth the poor from their affliction, And increaseth their families like a flock.
| יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ | 42 |
The righteous see it and rejoice, And all iniquity shutteth her mouth.
| מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ | 43 |
Whoso is wise, let him observe this, And have regard to the loving-kindness of the LORD!
