< תהילים 107 >
הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ | 1 |
BOOK V 'O give thanks unto the LORD, for He is good, for His mercy endureth for ever.'
יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ | 2 |
So let the redeemed of the LORD say, whom He hath redeemed from the hand of the adversary;
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ | 3 |
And gathered them out of the lands, from the east and from the west, from the north and from the sea.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ | 4 |
They wandered in the wilderness in a desert way; they found no city of habitation.
רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ | 5 |
Hungry and thirsty, their soul fainted in them.
ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ | 6 |
Then they cried unto the LORD in their trouble, and He delivered them out of their distresses.
וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ | 7 |
And He led them by a straight way, that they might go to a city of habitation.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 8 |
Let them give thanks unto the LORD for His mercy, and for His wonderful works to the children of men!
כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ | 9 |
For He hath satisfied the longing soul, and the hungry soul He hath filled with good.
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ | 10 |
Such as sat in darkness and in the shadow of death, being bound in affliction and iron —
כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ | 11 |
Because they rebelled against the words of God, and contemned the counsel of the Most High.
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ | 12 |
Therefore He humbled their heart with travail, they stumbled, and there was none to help —
ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 13 |
They cried unto the LORD in their trouble, and He saved them out of their distresses.
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ | 14 |
He brought them out of darkness and the shadow of death, and broke their bands in sunder.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 15 |
Let them give thanks unto the LORD for His mercy, and for His wonderful works to the children of men!
כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ | 16 |
For He hath broken the gates of brass, and cut the bars of iron in sunder.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ | 17 |
Crazed because of the way of their transgression, and afflicted because of their iniquities —
כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ | 18 |
Their soul abhorred all manner of food, and they drew near unto the gates of death —
ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 19 |
They cried unto the LORD in their trouble, and He saved them out of their distresses;
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ | 20 |
He sent His word, and healed them, and delivered them from their graves.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 21 |
Let them give thanks unto the LORD for His mercy, and for His wonderful works to the children of men!
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ | 22 |
And let them offer the sacrifices of thanksgiving, and declare His works with singing.
יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ | 23 |
They that go down to the sea in ships, that do business in great waters —
המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ | 24 |
These saw the works of the LORD, and His wonders in the deep;
ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ | 25 |
For He commanded, and raised the stormy wind, which lifted up the waves thereof;
יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ | 26 |
They mounted up to the heaven, they went down to the deeps; their soul melted away because of trouble;
יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ | 27 |
They reeled to and fro, and staggered like a drunken man, and all their wisdom was swallowed up —
ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ | 28 |
They cried unto the LORD in their trouble, and He brought them out of their distresses.
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ | 29 |
He made the storm a calm, so that the waves thereof were still.
וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ | 30 |
Then were they glad because they were quiet, and He led them unto their desired haven.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 31 |
Let them give thanks unto the LORD for His mercy, and for His wonderful works to the children of men!
וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ | 32 |
Let them exalt Him also in the assembly of the people, and praise Him in the seat of the elders.
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ | 33 |
He turneth rivers into a wilderness, and watersprings into a thirsty ground;
ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ | 34 |
A fruitful land into a salt waste, for the wickedness of them that dwell therein.
ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ | 35 |
He turneth a wilderness into a pool of water, and a dry land into watersprings.
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ | 36 |
And there He maketh the hungry to dwell, and they establish a city of habitation;
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ | 37 |
And sow fields, and plant vineyards, which yield fruits of increase.
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ | 38 |
He blesseth them also, so that they are multiplied greatly, and suffereth not their cattle to decrease.
וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ | 39 |
Again, they are minished and dwindle away through oppression of evil and sorrow.
שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ | 40 |
He poureth contempt upon princes, and causeth them to wander in the waste, where there is no way.
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ | 41 |
Yet setteth He the needy on high from affliction, and maketh his families like a flock.
יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ | 42 |
The upright see it, and are glad; and all iniquity stoppeth her mouth.
מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ | 43 |
Whoso is wise, let him observe these things, and let them consider the mercies of the LORD.