< תהילים 107 >

הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 1
BOOK V 'O give thanks unto the LORD, for He is good, for His mercy endureth for ever.'
יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ 2
So let the redeemed of the LORD say, whom He hath redeemed from the hand of the adversary;
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ 3
And gathered them out of the lands, from the east and from the west, from the north and from the sea.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ 4
They wandered in the wilderness in a desert way; they found no city of habitation.
רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ 5
Hungry and thirsty, their soul fainted in them.
ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ 6
Then they cried unto the LORD in their trouble, and He delivered them out of their distresses.
וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ 7
And He led them by a straight way, that they might go to a city of habitation.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ 8
Let them give thanks unto the LORD for His mercy, and for His wonderful works to the children of men!
כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ 9
For He hath satisfied the longing soul, and the hungry soul He hath filled with good.
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ 10
Such as sat in darkness and in the shadow of death, being bound in affliction and iron —
כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ 11
Because they rebelled against the words of God, and contemned the counsel of the Most High.
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ 12
Therefore He humbled their heart with travail, they stumbled, and there was none to help —
ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ 13
They cried unto the LORD in their trouble, and He saved them out of their distresses.
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ 14
He brought them out of darkness and the shadow of death, and broke their bands in sunder.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ 15
Let them give thanks unto the LORD for His mercy, and for His wonderful works to the children of men!
כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ 16
For He hath broken the gates of brass, and cut the bars of iron in sunder.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ 17
Crazed because of the way of their transgression, and afflicted because of their iniquities —
כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ 18
Their soul abhorred all manner of food, and they drew near unto the gates of death —
ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ 19
They cried unto the LORD in their trouble, and He saved them out of their distresses;
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ 20
He sent His word, and healed them, and delivered them from their graves.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ 21
Let them give thanks unto the LORD for His mercy, and for His wonderful works to the children of men!
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ 22
And let them offer the sacrifices of thanksgiving, and declare His works with singing.
יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ 23
They that go down to the sea in ships, that do business in great waters —
המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ 24
These saw the works of the LORD, and His wonders in the deep;
ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ 25
For He commanded, and raised the stormy wind, which lifted up the waves thereof;
יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ 26
They mounted up to the heaven, they went down to the deeps; their soul melted away because of trouble;
יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ 27
They reeled to and fro, and staggered like a drunken man, and all their wisdom was swallowed up —
ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ 28
They cried unto the LORD in their trouble, and He brought them out of their distresses.
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ 29
He made the storm a calm, so that the waves thereof were still.
וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ 30
Then were they glad because they were quiet, and He led them unto their desired haven.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ 31
Let them give thanks unto the LORD for His mercy, and for His wonderful works to the children of men!
וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ 32
Let them exalt Him also in the assembly of the people, and praise Him in the seat of the elders.
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ 33
He turneth rivers into a wilderness, and watersprings into a thirsty ground;
ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ 34
A fruitful land into a salt waste, for the wickedness of them that dwell therein.
ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ 35
He turneth a wilderness into a pool of water, and a dry land into watersprings.
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ 36
And there He maketh the hungry to dwell, and they establish a city of habitation;
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ 37
And sow fields, and plant vineyards, which yield fruits of increase.
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ 38
He blesseth them also, so that they are multiplied greatly, and suffereth not their cattle to decrease.
וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ 39
Again, they are minished and dwindle away through oppression of evil and sorrow.
שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ 40
He poureth contempt upon princes, and causeth them to wander in the waste, where there is no way.
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ 41
Yet setteth He the needy on high from affliction, and maketh his families like a flock.
יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ 42
The upright see it, and are glad; and all iniquity stoppeth her mouth.
מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ 43
Whoso is wise, let him observe these things, and let them consider the mercies of the LORD.

< תהילים 107 >