< תהילים 106 >

הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 1
Hallelujah! Danket dem HERRN, denn er ist gütig, seine Gnade währt ewiglich!
מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃ 2
Wer kann die Machttaten des HERRN beschreiben und allen seinen Ruhm verkünden?
אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃ 3
Wohl denen, die das Recht beachten, die Gerechtigkeit üben allezeit!
זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃ 4
Gedenke meiner, o HERR, aus Gnaden gegen dein Volk, suche mich heim mit deinem Heil,
לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃ 5
daß ich einen Einblick bekomme in das Wohlergehen deiner Auserwählten, mich freue an der Freude deines Volkes und mich deines Erbteils rühme.
חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃ 6
Wir haben gesündigt samt unsern Vätern, wir haben verkehrt gehandelt, wir haben gefrevelt.
אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃ 7
Unsre Väter in Ägypten hatten nicht acht auf deine Wunder, sie gedachten nicht an die Größe deiner Güte und waren widerspenstig am Meer, am Schilfmeer.
ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃ 8
Aber er half ihnen um seines Namens willen, um seine Stärke kundzutun.
ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃ 9
Und er bedrohte das Schilfmeer, daß es vertrocknete, und ließ sie durch die Tiefen gehen wie auf einer Steppe.
ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃ 10
Und er rettete sie von der Hand des Hassers und erlöste sie aus der Hand des Feindes.
ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃ 11
Und das Wasser bedeckte ihre Bedränger, nicht einer von ihnen blieb übrig.
ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃ 12
Da glaubten sie seinen Worten und sangen sein Lob.
מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃ 13
Aber sie vergaßen seine Werke bald, sie warteten nicht auf seinen Rat,
ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃ 14
sondern ließen sich gelüsten in der Wüste und versuchten Gott in der Einöde.
ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃ 15
Und er gab ihnen, was sie forderten, sandte aber eine Seuche unter sie.
ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃ 16
Und sie wurden eifersüchtig auf Mose im Lager, auf Aaron, den Heiligen des HERRN.
תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃ 17
Da tat sich die Erde auf und verschlang Datan und bedeckte die Rotte Abirams;
ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃ 18
und Feuer verzehrte ihre Rotte, die Flamme versengte die Gottlosen.
יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃ 19
Sie machten ein Kalb am Horeb und warfen sich nieder vor dem gegossenen Bild.
וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃ 20
Sie vertauschten ihre Herrlichkeit gegen das Abbild eines Stiers, der Gras frißt.
שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃ 21
Sie vergaßen Gottes, ihres Retters, der große Dinge in Ägypten getan,
נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃ 22
Wunder im Lande Hams, Furchtbares am Schilfmeer.
ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃ 23
Und er gedachte sie zu vertilgen, wenn nicht Mose, sein Auserwählter, in den Riß getreten wäre vor seinem Angesicht, um seinen Grimm abzuwenden, daß er sie nicht vertilgte.
וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃ 24
Sie verachteten das liebliche Land, sie glaubten seinem Worte nicht.
וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃ 25
Und sie murrten in ihren Zelten, sie gehorchten nicht der Stimme des HERRN.
וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃ 26
Da erhob er seine Hand [und schwur], sie niederzustrecken in der Wüste
ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃ 27
und ihren Samen unter die Nationen zu werfen und sie zu zerstreuen in die Länder.
ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃ 28
Und sie hängten sich an den Baal-Peor und aßen Opfer der toten [Götzen],
ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃ 29
und sie erzürnten ihn mit ihrem Tun; da brach die Plage unter ihnen aus.
ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃ 30
Aber Pinehas trat auf und übte Gericht, so daß die Plage aufgehalten ward.
ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃ 31
Das wurde ihm zur Gerechtigkeit gerechnet auf alle Geschlechter, in Ewigkeit.
ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃ 32
Und sie erzürnten ihn am Haderwasser, und es erging Mose übel um ihretwillen.
כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃ 33
Denn sie betrübten seinen Geist, und er redete unbedacht mit seinen Lippen.
לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃ 34
Sie vertilgten die Völker nicht, von denen der HERR ihnen gesagt hatte;
ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃ 35
sondern ließen sich ein mit den Heiden und lernten ihre Weise.
ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃ 36
Und sie dienten ihren Götzen, und diese wurden ihnen zum Fallstrick.
ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃ 37
Und sie opferten ihre Söhne und ihre Töchter den bösen Geistern.
וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃ 38
Und sie vergossen unschuldiges Blut, das Blut ihrer Söhne und ihrer Töchter, welche sie den Götzen Kanaans opferten, und so wurde das Land durch Blutschulden entweiht.
ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃ 39
Und sie befleckten sich mit ihren Werken und hurten mit ihrem Tun.
ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃ 40
Da entbrannte der Zorn des HERRN wider sein Volk, und er faßte einen Abscheu gegen sein Erbe.
ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃ 41
Und er gab sie in die Hand der Nationen, daß ihre Hasser über sie herrschten.
וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃ 42
Und ihre Feinde bedrückten sie, und sie wurden gedemütigt unter ihre Hand.
פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃ 43
Er errettete sie oftmals; aber sie widerstrebten ihm mit ihren Anschlägen und kamen herunter durch eigene Schuld.
וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃ 44
Aber er sah ihre Not an, als er ihr Schreien hörte,
ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃ 45
und gedachte seines Bundes mit ihnen und empfand Mitleid nach seiner großen Huld
ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃ 46
und ließ sie Erbarmen finden bei denen, die sie gefangen hielten.
הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃ 47
Hilf uns, HERR, unser Gott, sammle uns aus den Heiden, daß wir deinem heiligen Namen danken und uns glücklich preisen, zu deinem Ruhm!
ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃ 48
Gelobt sei der HERR, der Gott Israels, von Ewigkeit zu Ewigkeit, und alles Volk soll sagen: Amen! Hallelujah!

< תהילים 106 >