< תהילים 106 >

הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 1
Halleluja! Danket dem HERRN; denn er ist freundlich, und seine Güte währet ewiglich.
מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃ 2
Wer kann die großen Taten des HERRN ausreden und alle seine löblichen Werke preisen?
אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃ 3
Wohl denen, die das Gebot halten und tun immerdar recht!
זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃ 4
HERR, gedenke mein nach der Gnade, die du dem Volk verheißen hast; beweise uns deine Hilfe,
לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃ 5
daß wir sehen mögen die Wohlfahrt deiner Auserwählten und uns freuen, daß es deinem Volk wohl geht, und uns rühmen mit deinem Erbteil.
חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃ 6
Wir haben gesündigt samt unsern Vätern; wir haben mißgehandelt und sind gottlos gewesen.
אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃ 7
Unsre Väter in Ägypten wollten deine Wunder nicht verstehen; sie gedachten nicht an deine große Güte und waren ungehorsam am Meer, am Schilfmeer.
ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃ 8
Er half ihnen aber um seines Namens willen, daß er seine Macht bewiese.
ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃ 9
Und er schalt das Schilfmeer: da ward's trocken, und führte sie durch die Tiefen wie in einer Wüste
ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃ 10
und half ihnen von der Hand des, der sie haßte, und erlöste sie von der Hand des Feindes;
ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃ 11
und die Wasser ersäuften ihre Widersacher, daß nicht einer übrig blieb.
ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃ 12
Da glaubten sie an seine Worte und sangen sein Lob.
מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃ 13
Aber sie vergaßen bald seiner Werke; sie warteten nicht auf seinen Rat.
ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃ 14
Und sie wurden lüstern in der Wüste und versuchten Gott in der Einöde.
ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃ 15
Er aber gab ihnen ihre Bitte und sandte ihnen genug, bis ihnen davor ekelte.
ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃ 16
Und sie empörten sich wider Mose im Lager, wider Aaron, den Heiligen des HERRN.
תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃ 17
Die Erde tat sich auf und verschlang Dathan und deckte zu die Rotte Abirams,
ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃ 18
und Feuer ward unter ihrer Rotte angezündet, die Flamme verbrannte die Gottlosen.
יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃ 19
Sie machten ein Kalb am Horeb und beteten an das gegossene Bild
וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃ 20
und verwandelten ihre Ehre in ein Gleichnis eines Ochsen, der Gras frißt.
שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃ 21
Sie vergaßen Gottes, ihres Heilands, der so große Dinge in Ägypten getan hatte,
נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃ 22
Wunder im Lande Hams und schreckliche Werke am Schilfmeer.
ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃ 23
Und er sprach, er wolle sie vertilgen, wo nicht Mose, sein Auserwählter, in den Riß getreten wäre vor ihm, seinen Grimm abzuwenden, auf daß er sie nicht gar verderbte.
וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃ 24
und sie verachteten das liebe Land, sie glaubten seinem Wort nicht
וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃ 25
und murrten in ihren Hütten; sie gehorchten der Stimme des HERRN nicht.
וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃ 26
Und er hob auf seine Hand wider sie, daß er sie niederschlüge in der Wüste
ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃ 27
und würfe ihren Samen unter die Heiden und zerstreute sie in die Länder.
ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃ 28
Und sie hingen sich an den Baal-Peor und aßen von den Opfern der toten Götzen
ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃ 29
und erzürnten ihn mit ihrem Tun; da brach auch die Plage unter sie.
ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃ 30
Da trat Pinehas herzu und schlichtete die Sache; da ward der Plage gesteuert.
ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃ 31
Das ward ihm gerechnet zur Gerechtigkeit für und für ewiglich.
ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃ 32
Und sie erzürnten ihn am Haderwasser, und Mose ging es übel um ihretwillen.
כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃ 33
Denn sie betrübten ihm sein Herz, daß ihm etliche Worte entfuhren.
לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃ 34
Auch vertilgten sie die Völker nicht, wie sie doch der HERR geheißen hatte;
ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃ 35
sondern sie mengten sich unter die Heiden und lernten derselben Werke
ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃ 36
und dienten ihren Götzen; die wurden ihnen zum Fallstrick.
ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃ 37
Und sie opferten ihre Söhne und ihre Töchter den Teufeln
וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃ 38
und vergossen unschuldig Blut, das Blut ihrer Söhne und ihrer Töchter, die sie opferten den Götzen Kanaans, daß das Land mit Blutschulden befleckt ward;
ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃ 39
und verunreinigten sich mit ihren Werken und wurden abgöttisch mit ihrem Tun.
ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃ 40
Da ergrimmte der Zorn des HERRN über sein Volk, und er gewann einen Greuel an seinem Erbe
ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃ 41
und gab sie in die Hände der Heiden, daß über sie herrschten, die ihnen gram waren.
וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃ 42
Und ihre Feinde ängsteten sie; und sie wurden gedemütigt unter ihre Hände.
פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃ 43
Er errettete sie oftmals; aber sie erzürnten ihn mit ihrem Vornehmen und wurden wenig um ihrer Missetat willen.
וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃ 44
Und er sah ihre Not an, da er ihre Klage hörte,
ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃ 45
und gedachte an seinen Bund, den er mit ihnen gemacht hatte; und es reute ihn nach seiner großen Güte,
ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃ 46
und er ließ sie zur Barmherzigkeit kommen vor allen, die sie gefangen hatten.
הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃ 47
Hilf uns, HERR, unser Gott, und bringe uns zusammen aus den Heiden, daß wir danken deinem heiligen Namen und rühmen dein Lob.
ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃ 48
Gelobet sei der HERR, der Gott Israels, von Ewigkeit zu Ewigkeit, und alles Volk spreche: Amen, halleluja!

< תהילים 106 >