תהילים 105
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃ | 1 |
Alabád a Jehová, invocád su nombre: hacéd notorias sus obras en los pueblos.
| שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃ | 2 |
Cantád a él, decíd salmos a él: hablád de todas sus maravillas.
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ | 3 |
Gloriáos en su nombre santo: alégrese el corazón de los que buscan a Jehová.
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ | 4 |
Buscád a Jehová, y a su fortaleza: buscád su rostro siempre.
| זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃ | 5 |
Acordáos de sus maravillas, que hizo: de sus prodigios, y de los juicios de su boca,
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃ | 6 |
Simiente de Abraham su siervo: hijos de Jacob sus escogidos.
| הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ | 7 |
El es Jehová nuestro Dios: en toda la tierra están sus juicios.
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ | 8 |
Acordóse para siempre de su alianza: de la palabra que mandó para mil generaciones:
| אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃ | 9 |
La cual concertó con Abraham, y de su juramento a Isaac.
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ | 10 |
Y establecióla a Jacob por decreto, a Israel por concierto eterno,
| לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃ | 11 |
Diciendo: A ti daré la tierra de Canaán, por cordel de vuestra heredad.
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ | 12 |
Siendo ellos pocos hombres en número, y extranjeros en ella.
| ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃ | 13 |
Y anduvieron de gente en gente: de un reino a otro pueblo.
| לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ | 14 |
No consintió que hombre los agraviase: y por causa de ellos castigó a los reyes.
| אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃ | 15 |
No toquéis en mis ungidos: ni hagáis mal a mis profetas.
| ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃ | 16 |
Y llamó a la hambre sobre la tierra: y toda fuerza de pan quebrantó.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃ | 17 |
Envió un varón delante de ellos: por siervo fue vendido José.
| ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃ | 18 |
Afligieron sus pies con grillos: en hierro entró su persona,
| עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃ | 19 |
Hasta la hora que llegó su palabra: el dicho de Jehová le purificó.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃ | 20 |
Envió el rey, y soltóle: el señor de los pueblos, y le desató.
| שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃ | 21 |
Púsole por señor de su casa: y por enseñoreador en toda su posesión.
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃ | 22 |
Para echar presos sus príncipes, como él quisiese; y enseñó sabiduría a sus viejos.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃ | 23 |
Y entró Israel en Egipto: y Jacob fue extranjero en la tierra de Cam.
| ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃ | 24 |
E hizo crecer su pueblo en gran manera: e hízole fuerte más que sus enemigos.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃ | 25 |
Volvió el corazón de ellos, para que aborreciesen a su pueblo: para que pensasen mal contra sus siervos.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃ | 26 |
Envió a su siervo Moisés: a Aarón, al cual escogió.
| שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃ | 27 |
Pusieron en ellos las palabras de sus señales, y sus prodigios en la tierra de Cam.
| שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃ | 28 |
Echó tinieblas, e hizo oscuridad, y no fueron rebeldes a su palabra.
| הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃ | 29 |
Volvió sus aguas en sangre, y mató sus pescados.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃ | 30 |
Engendró ranas su tierra en las camas de sus reyes.
| אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃ | 31 |
Dijo, y vino una mezcla de diversas moscas, piojos en todo su término.
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃ | 32 |
Volvió sus lluvias en granizo: en fuego de llamas en su tierra.
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃ | 33 |
E hirió sus viñas, y sus higueras; y quebró los árboles de su término.
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃ | 34 |
Dijo, y vino langosta, y pulgón sin número;
| ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃ | 35 |
Y comió toda la yerba de su tierra, y comió el fruto de su tierra.
| ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃ | 36 |
E hirió a todos los primogénitos en su tierra, el principio de toda su fuerza.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃ | 37 |
Y sacólos con plata y oro; y no hubo en sus tribus enfermo.
| שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃ | 38 |
Egipto se alegró en su salida; porque había caído sobre ellos el terror de ellos.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃ | 39 |
Extendió una nube por cubierta, y fuego para alumbrar la noche.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃ | 40 |
Pidieron, e hizo venir codornices; y de pan del cielo les hartó.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃ | 41 |
Abrió la peña, y corrieron aguas; fueron por las securas como un río.
| כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃ | 42 |
Porque se acordó de su santa palabra con Abraham su siervo.
| ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃ | 43 |
Y sacó a su pueblo con gozo; con júbilo a sus escogidos.
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃ | 44 |
Y dióles las tierras de los Gentiles: y los trabajos de las naciones heredaron:
| בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃ | 45 |
Para que guardasen sus estatutos; y conservasen sus leyes. Alelu- Jah.
