< תהילים 105 >

הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃ 1
Alleluia. Confitemini Domino, et invocate nomen eius: annunciate inter gentes opera eius.
שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃ 2
Cantate ei, et psallite ei: narrate omnia mirabilia eius.
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ 3
Laudamini in nomine sancto eius: laetetur cor quaerentium Dominum.
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ 4
Quaerite Dominum, et confirmamini: quaerite faciem eius semper.
זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃ 5
Mementote mirabilium eius, quae fecit: prodigia eius, et iudicia oris eius.
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃ 6
Semen Abraham, servi eius: filii Iacob electi eius.
הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ 7
Ipse Dominus Deus noster: in universa terra iudicia eius.
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ 8
Memor fuit in saeculum testamenti sui: verbi, quod mandavit in mille generationes:
אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃ 9
Quod disposuit ad Abraham: et iuramenti sui ad Isaac:
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ 10
Et statuit illud Iacob in praeceptum: et Israel in testamentum aeternum:
לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃ 11
Dicens: Tibi dabo Terram Chanaan, funiculum hereditatis vestrae.
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ 12
Cum essent numero brevi, paucissimi et incolae eius:
ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃ 13
Et pertransierunt de gente in gentem, et de regno ad populum alterum.
לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ 14
Non reliquit hominem nocere eis: et corripuit pro eis reges.
אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃ 15
Nolite tangere christos meos: et in prophetis meis nolite malignari.
ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃ 16
Et vocavit famem super terram: et omne firmamentum panis contrivit.
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃ 17
Misit ante eos virum: in servum venundatus est Ioseph.
ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃ 18
Humiliaverunt in compedibus pedes eius, ferrum pertransiit animam eius,
עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃ 19
donec veniret verbum eius. Eloquium Domini inflammavit eum:
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃ 20
misit rex, et solvit eum; princeps populorum, et dimisit eum.
שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃ 21
Constituit eum dominum domus suae: et principem omnis possessionis suae:
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃ 22
Ut erudiret principes eius sicut semetipsum: et senes eius prudentiam doceret.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃ 23
Et intravit Israel in Aegyptum: et Iacob accola fuit in Terra Cham.
ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃ 24
Et auxit populum suum vehementer: et firmavit eum super inimicos eius.
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃ 25
Convertit cor eorum ut odirent populum eius: et dolum facerent in servos eius.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃ 26
Misit Moysen servum suum: Aaron, quem elegit ipsum.
שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃ 27
Posuit in eis verba signorum suorum, et prodigiorum in Terra Cham.
שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃ 28
Misit tenebras, et obscuravit: et non exacerbavit sermones suos.
הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃ 29
Convertit aquas eorum in sanguinem: et occidit pisces eorum.
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃ 30
Edidit terra eorum ranas in penetralibus regum ipsorum.
אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃ 31
Dixit, et venit cynomyia: et cinifes in omnibus finibus eorum.
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃ 32
Posuit pluvias eorum grandinem: ignem comburentem in terra ipsorum.
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃ 33
Et percussit vineas eorum, et ficulneas eorum: et contrivit lignum finium eorum.
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃ 34
Dixit, et venit locusta, et bruchus, cuius non erat numerus:
ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃ 35
Et comedit omne foenum in terra eorum: et comedit omnem fructum terrae eorum.
ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃ 36
Et percussit omne primogenitum in terra eorum: primitias omnis laboris eorum.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃ 37
Et eduxit eos cum argento et auro: et non erat in tribubus eorum infirmus.
שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃ 38
Laetata est Aegyptus in profectione eorum: quia incubuit timor eorum super eos.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃ 39
Expandit nubem in protectionem eorum, et ignem ut luceret eis per noctem.
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃ 40
Petierunt, et venit coturnix: et pane caeli saturavit eos.
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃ 41
Dirupit petram, et fluxerunt aquae: abierunt in sicco flumina;
כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃ 42
Quoniam memor fuit verbi sancti sui, quod habuit ad Abraham puerum suum.
ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃ 43
Et eduxit populum suum in exultatione, et electos suos in laetitia.
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃ 44
Et dedit illis regiones gentium: et labores populorum possederunt:
בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃ 45
Ut custodiant iustificationes eius, et legem eius requirant.

< תהילים 105 >