< תהילים 105 >
הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃ | 1 |
Alleluia. Confitemini Domino, et invocate nomen eius: annunciate inter gentes opera eius.
שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃ | 2 |
Cantate ei, et psallite ei: narrate omnia mirabilia eius.
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ | 3 |
Laudamini in nomine sancto eius: laetetur cor quaerentium Dominum.
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ | 4 |
Quaerite Dominum, et confirmamini: quaerite faciem eius semper.
זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃ | 5 |
Mementote mirabilium eius, quae fecit: prodigia eius, et iudicia oris eius.
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃ | 6 |
Semen Abraham, servi eius: filii Iacob electi eius.
הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ | 7 |
Ipse Dominus Deus noster: in universa terra iudicia eius.
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ | 8 |
Memor fuit in saeculum testamenti sui: verbi, quod mandavit in mille generationes:
אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃ | 9 |
Quod disposuit ad Abraham: et iuramenti sui ad Isaac:
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ | 10 |
Et statuit illud Iacob in praeceptum: et Israel in testamentum aeternum:
לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃ | 11 |
Dicens: Tibi dabo Terram Chanaan, funiculum hereditatis vestrae.
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ | 12 |
Cum essent numero brevi, paucissimi et incolae eius:
ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃ | 13 |
Et pertransierunt de gente in gentem, et de regno ad populum alterum.
לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ | 14 |
Non reliquit hominem nocere eis: et corripuit pro eis reges.
אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃ | 15 |
Nolite tangere christos meos: et in prophetis meis nolite malignari.
ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃ | 16 |
Et vocavit famem super terram: et omne firmamentum panis contrivit.
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃ | 17 |
Misit ante eos virum: in servum venundatus est Ioseph.
ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃ | 18 |
Humiliaverunt in compedibus pedes eius, ferrum pertransiit animam eius,
עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃ | 19 |
donec veniret verbum eius. Eloquium Domini inflammavit eum:
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃ | 20 |
misit rex, et solvit eum; princeps populorum, et dimisit eum.
שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃ | 21 |
Constituit eum dominum domus suae: et principem omnis possessionis suae:
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃ | 22 |
Ut erudiret principes eius sicut semetipsum: et senes eius prudentiam doceret.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃ | 23 |
Et intravit Israel in Aegyptum: et Iacob accola fuit in Terra Cham.
ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃ | 24 |
Et auxit populum suum vehementer: et firmavit eum super inimicos eius.
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃ | 25 |
Convertit cor eorum ut odirent populum eius: et dolum facerent in servos eius.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃ | 26 |
Misit Moysen servum suum: Aaron, quem elegit ipsum.
שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃ | 27 |
Posuit in eis verba signorum suorum, et prodigiorum in Terra Cham.
שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃ | 28 |
Misit tenebras, et obscuravit: et non exacerbavit sermones suos.
הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃ | 29 |
Convertit aquas eorum in sanguinem: et occidit pisces eorum.
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃ | 30 |
Edidit terra eorum ranas in penetralibus regum ipsorum.
אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃ | 31 |
Dixit, et venit cynomyia: et cinifes in omnibus finibus eorum.
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃ | 32 |
Posuit pluvias eorum grandinem: ignem comburentem in terra ipsorum.
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃ | 33 |
Et percussit vineas eorum, et ficulneas eorum: et contrivit lignum finium eorum.
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃ | 34 |
Dixit, et venit locusta, et bruchus, cuius non erat numerus:
ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃ | 35 |
Et comedit omne foenum in terra eorum: et comedit omnem fructum terrae eorum.
ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃ | 36 |
Et percussit omne primogenitum in terra eorum: primitias omnis laboris eorum.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃ | 37 |
Et eduxit eos cum argento et auro: et non erat in tribubus eorum infirmus.
שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃ | 38 |
Laetata est Aegyptus in profectione eorum: quia incubuit timor eorum super eos.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃ | 39 |
Expandit nubem in protectionem eorum, et ignem ut luceret eis per noctem.
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃ | 40 |
Petierunt, et venit coturnix: et pane caeli saturavit eos.
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃ | 41 |
Dirupit petram, et fluxerunt aquae: abierunt in sicco flumina;
כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃ | 42 |
Quoniam memor fuit verbi sancti sui, quod habuit ad Abraham puerum suum.
ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃ | 43 |
Et eduxit populum suum in exultatione, et electos suos in laetitia.
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃ | 44 |
Et dedit illis regiones gentium: et labores populorum possederunt:
בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃ | 45 |
Ut custodiant iustificationes eius, et legem eius requirant.