תהילים 105
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃ | 1 |
Danket dem HERRN, ruft seinen Namen an, macht unter den Völkern seine Taten bekannt!
| שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃ | 2 |
Singet vor ihm, spielet vor ihm, redet von allen seinen Wundern!
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ | 3 |
Rühmet euch seines heiligen Namens! Es freue sich das Herz derer, die den HERRN suchen!
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ | 4 |
Fragt nach dem HERRN und nach seiner Macht, suchet sein Angesicht allezeit!
| זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃ | 5 |
Gedenket seiner Wunder, die er getan, seiner Zeichen und der Urteile seines Mundes!
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃ | 6 |
O Same Abrahams, seines Knechtes, o ihr Söhne Jakobs, seine Auserkorenen!
| הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ | 7 |
Er, der HERR, ist unser Gott; auf der ganzen Erde gilt sein Recht.
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ | 8 |
Er gedenkt auf ewig an seinen Bund, an das Wort, das er tausend Geschlechtern befohlen hat;
| אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃ | 9 |
[des Bundes, ] den er mit Abraham geschlossen, seines Eides, den er Isaak geschworen hat.
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ | 10 |
Er stellte ihn auf für Jakob als Satzung, für Israel als ewigen Bund,
| לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃ | 11 |
da er sprach: «Dir gebe ich das Land Kanaan als euer Erbteil»,
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ | 12 |
da sie noch leicht zu zählen waren, gar wenige und Fremdlinge darin,
| ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃ | 13 |
und wandern mußten von einem Volk zum andern und von einem Königreich zum andern.
| לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ | 14 |
Er ließ sie von keinem Menschen bedrücken und züchtigte Könige um ihretwillen:
| אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃ | 15 |
«Tastet meine Gesalbten nicht an und tut meinen Propheten kein Leid!»
| ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃ | 16 |
Und er rief eine Hungersnot herbei über das Land und zerschlug jegliche Stütze an Brot.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃ | 17 |
Er sandte einen Mann vor ihnen her, Joseph ward zum Sklaven verkauft!
| ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃ | 18 |
Sie zwangen seinen Fuß in einen Stock; seine Seele geriet in Fesseln;
| עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃ | 19 |
bis zur Zeit, da sein Wort eintraf und der Ausspruch des HERRN ihn geläutert hatte.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃ | 20 |
Der König sandte hin und befreite ihn; der die Völker beherrschte, ließ ihn los.
| שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃ | 21 |
Er setzte ihn zum Herrn über sein Haus und zum Herrscher über alle seine Güter,
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃ | 22 |
daß er seine Fürsten nach Belieben binde und seine Ältesten unterweise.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃ | 23 |
Da zog Israel nach Ägypten, und Jakob wurde ein Fremdling im Lande Hams.
| ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃ | 24 |
Und er machte sein Volk sehr fruchtbar und ließ es zahlreicher werden als seine Dränger.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃ | 25 |
Er wandte ihr Herz, sein Volk zu hassen, arglistig zu handeln an seinen Knechten.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃ | 26 |
Er sandte Mose, seinen Knecht, Aaron, den er erwählt hatte.
| שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃ | 27 |
Die verrichteten seine Zeichen unter ihnen und taten Wunder im Lande Hams.
| שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃ | 28 |
Er sandte Finsternis, und es ward Nacht, damit sie seinen Worten nicht widerstreben möchten.
| הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃ | 29 |
Er verwandelte ihre Gewässer in Blut und tötete ihre Fische;
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃ | 30 |
ihr Land wimmelte von Fröschen bis in die Gemächer ihrer Könige.
| אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃ | 31 |
Er sprach; und es kamen Fliegenschwärme, Mücken in alle ihre Grenzen.
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃ | 32 |
Er gab ihnen Hagel statt Regen, Feuerflammen auf ihr Land;
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃ | 33 |
und er schlug ihre Weinstöcke und Feigenbäume und zerbrach die Bäume in ihrem Land.
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃ | 34 |
Er sprach; da kamen Heuschrecken und Käfer ohne Zahl,
| ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃ | 35 |
die fraßen alles Kraut im Lande und verzehrten ihre Feldfrüchte.
| ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃ | 36 |
Und er schlug alle Erstgeburt in ihrem Lande, alle Erstlinge ihrer Kraft.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃ | 37 |
Aber sie ließ er ausziehen mit Silber und Gold, und es war kein Strauchelnder unter ihren Stämmen.
| שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃ | 38 |
Ägypten war froh, daß sie gingen; denn der Schrecken vor ihnen war auf sie gefallen.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃ | 39 |
Er breitete vor ihnen eine Wolke aus zur Decke und Feuer, um die Nacht zu erleuchten.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃ | 40 |
Sie forderten; da ließ er Wachteln kommen und sättigte sie mit Himmelsbrot.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃ | 41 |
Er öffnete den Felsen; da floß Wasser heraus; es floß ein Bach in der Wüste.
| כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃ | 42 |
Denn er gedachte an sein heiliges Wort, an Abraham, seinen Knecht.
| ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃ | 43 |
Er ließ sein Volk ausziehen mit Freuden, mit Jubel seine Auserwählten.
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃ | 44 |
Und er gab ihnen die Länder der Heiden; und woran die Völker sich abgemüht hatten, das nahmen sie in Besitz;
| בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃ | 45 |
auf daß sie seine Satzungen halten und seine Lehren bewahren möchten. Hallelujah!
