תהילים 105
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃ | 1 |
Preiset den HERRN, ruft seinen Namen an, macht seine Taten unter den Völkern bekannt!
| שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃ | 2 |
Singt ihm, spielet ihm, redet von all seinen Wundern!
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ | 3 |
Rühmt euch seines heiligen Namens! Es mögen herzlich sich freun, die da suchen den HERRN!
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ | 4 |
Fragt nach dem HERRN und seiner Stärke, suchet sein Angesicht allezeit!
| זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃ | 5 |
Gedenkt seiner Wunder, die er getan, seiner Zeichen und der Urteilssprüche seines Mundes,
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃ | 6 |
ihr Kinder Abrahams, seines Knechtes, ihr Söhne Jakobs, seine Erwählten!
| הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ | 7 |
Er, der HERR, ist unser Gott, über die ganze Erde ergehen seine Gerichte.
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ | 8 |
Er gedenkt seines Bundes auf ewig, des Wortes, das er geboten auf tausend Geschlechter,
| אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃ | 9 |
(des Bundes) den er mit Abraham geschlossen, und des Eides, den er Isaak geschworen,
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ | 10 |
den für Jakob er als Satzung bestätigt und für Israel als ewigen Bund,
| לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃ | 11 |
da er sprach: »Dir will ich Kanaan geben, das Land, das ich euch als Erbbesitztum zugeteilt!«
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ | 12 |
Damals waren sie noch ein kleines Häuflein, gar wenige und nur Gäste im Lande;
| ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃ | 13 |
sie mußten wandern von Volk zu Volk, von einem Reich zur andern Völkerschaft;
| לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ | 14 |
doch keinem gestattete er, sie zu bedrücken, ja Könige strafte er ihretwillen:
| אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃ | 15 |
»Tastet meine Gesalbten nicht an und tut meinen Propheten nichts zuleide!«
| ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃ | 16 |
Dann, als er Hunger ins Land ließ kommen und jegliche Stütze des Brotes zerbrach,
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃ | 17 |
da hatte er schon einen Mann vor ihnen her gesandt: Joseph, der als Sklave verkauft war.
| ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃ | 18 |
Man hatte seine Füße gezwängt in den Stock, in Eisen(-fesseln) war er gelegt,
| עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃ | 19 |
bis zu der Zeit, wo seine Weissagung eintraf und der Ausspruch des HERRN ihn als echt erwies.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃ | 20 |
Da sandte der König und ließ ihn entfesseln, der Völkergebieter, und machte ihn frei;
| שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃ | 21 |
er bestellte ihn über sein Haus zum Herrn, zum Gebieter über sein ganzes Besitztum;
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃ | 22 |
er sollte über seine Fürsten schalten nach Belieben und seine höchsten Beamten Weisheit lehren.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃ | 23 |
So kam denn Israel nach Ägypten, und Jakob weilte als Gast im Lande Hams.
| ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃ | 24 |
Da machte Gott sein Volk gar fruchtbar und ließ es stärker werden als seine Bedränger;
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃ | 25 |
er wandelte ihren Sinn, sein Volk zu hassen und Arglist an seinen Knechten zu üben.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃ | 26 |
Dann sandte er Mose, seinen Knecht, und Aaron, den er erkoren;
| שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃ | 27 |
die richteten seine Zeichen unter ihnen aus und die Wunder im Lande Hams:
| שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃ | 28 |
Er sandte Finsternis und ließ es dunkel werden; doch sie achteten nicht auf seine Worte;
| הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃ | 29 |
er verwandelte ihre Gewässer in Blut und ließ ihre Fische sterben;
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃ | 30 |
es wimmelte ihr Land von Fröschen bis hinein in ihre Königsgemächer;
| אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃ | 31 |
er gebot, da kamen Bremsenschwärme, Stechfliegen über ihr ganzes Gebiet;
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃ | 32 |
er gab ihnen Hagelschauer als Regen, sandte flammendes Feuer in ihr Land;
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃ | 33 |
er schlug ihre Reben und Feigenbäume und zerbrach die Bäume in ihrem Gebiet;
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃ | 34 |
er gebot, da kamen die Heuschrecken und die Grillen in zahlloser Menge,
| ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃ | 35 |
die verzehrten alle Gewächse im Land und fraßen die Früchte ihrer Felder.
| ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃ | 36 |
Dann schlug er alle Erstgeburt im Lande, die Erstlinge all ihrer Manneskraft.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃ | 37 |
Nun ließ er sie ausziehn mit Silber und Gold, und kein Strauchelnder war in seinen Stämmen;
| שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃ | 38 |
Ägypten war ihres Auszugs froh, denn Angst vor ihnen hatte sie befallen.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃ | 39 |
Er breitete Gewölk aus als Decke und Feuer, um ihnen die Nacht zu erhellen;
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃ | 40 |
auf Moses Bitte ließ er Wachteln kommen und sättigte sie mit Himmelsbrot;
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃ | 41 |
er spaltete einen Felsen: da rannen Wasser und flossen durch die Steppen als Strom;
| כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃ | 42 |
denn er gedachte seines heiligen Wortes, dachte an Abraham, seinen Knecht.
| ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃ | 43 |
So ließ er sein Volk in Freuden ausziehn, unter Jubel seine Erwählten;
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃ | 44 |
dann gab er ihnen die Länder der Heiden, und was die Völker erworben, das nahmen sie in Besitz,
| בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃ | 45 |
auf daß sie seine Gebote halten möchten und seine Gesetze bewahrten. Halleluja!
