< תהילים 105 >

הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃ 1
Louez le Seigneur, et invoquez son nom: annoncez, parmi les nations, ses œuvres.
שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃ 2
Chantez-le, et jouez du psaltérion en son honneur: racontez toutes ses merveilles.
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ 3
Glorifiez-vous en son nom saint: qu’il se réjouisse, le cœur de ceux qui cherchent le Seigneur.
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ 4
Cherchez le Seigneur et soyez fortifiés: cherchez sa face sans cesse.
זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃ 5
Souvenez-vous de ses merveilles qu’il a faites; de ses prodiges, et des jugements de sa bouche,
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃ 6
Postérité d’Abraham, ses serviteurs, enfants de Jacob, ses élus.
הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ 7
Lui-même est le Seigneur notre Dieu: sur toute la terre s’exercent ses jugements.
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ 8
Il s’est toujours souvenu de son alliance; de la parole qu’il a prescrite pour mille générations,
אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃ 9
Qu’il a donnée à Abraham; de son serment à Isaac;
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ 10
Et il a établi ce serment avec Jacob en précepte, et avec Israël en alliance éternelle,
לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃ 11
Disant: Je te donnerai la terre de Chanaan pour cordeau de votre héritage.
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ 12
Lorsqu’ils étaient un petit nombre, très peu nombreux, et étrangers dans cette terre;
ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃ 13
Et ils passèrent de nation en nation, et d’un royaume à un autre peuple;
לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ 14
Il ne permit pas qu’aucun homme leur fît du mal, il châtia même les rois à cause d’eux.
אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃ 15
Ne touchez pas âmes oints, et ne maltraitez pas mes prophètes.
ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃ 16
Et il appela la famine sur la terre, et il brisa tout soutien de pain.
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃ 17
Il envoya devant eux un homme: Joseph qui fut vendu comme esclave.
ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃ 18
On humilia ses pieds dans des entraves; un fer transperça son âme.
עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃ 19
Jusqu’à ce que s’accomplît sa parole. La parole du Seigneur l’enflamma;
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃ 20
Le roi envoya et le délia: le prince des peuples envoya, et le mit en liberté.
שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃ 21
Il l’établit maître de sa maison, et prince de toutes ses possessions;
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃ 22
Afin qu’il instruisît ses princes comme lui-même, et qu’il enseignât la sagesse à ses vieillards.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃ 23
Et Israël entra en Egypte, et Jacob habita comme étranger dans la terre de Cham.
ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃ 24
Et Dieu y multiplia son peuple prodigieusement, et le rendit plus puissant que ses ennemis.
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃ 25
Il changea leur cœur, afin qu’ils haïssent son peuple, et qu’ils employassent la fraude contre ses serviteurs.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃ 26
Il envoya Moïse son serviteur, et Aaron qu’il choisit aussi.
שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃ 27
Il leur donna l’ordre de faire des signes et des prodiges dans la terre de Cham.
שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃ 28
Il envoya des ténèbres, et répandit l’obscurité; et il ne rétracta pas ses paroles.
הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃ 29
Il changea leurs eaux en sang, et fit mourir leurs poissons.
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃ 30
Leur terre produisit des grenouilles, qui pénétrèrent dans les appartements de leurs rois.
אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃ 31
Il dit, et il vint des myriades de mouches, et des moucherons dans tout leur pays.
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃ 32
Il changea leurs pluies en grêle, et envoya un feu qui brûlait dans leur terre.
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃ 33
Et il frappa leurs vignes et leurs figuiers, et brisa les arbres de leur pays.
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃ 34
Il dit, et vint la sauterelle, et la chenille qui était sans nombre;
ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃ 35
Et elle mangea toute l’herbe dans leur terre, et elle mangea tout le fruit de leur terre.
ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃ 36
Et il frappa tout premier-né dans leur terre, et les prémices de tout leur travail.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃ 37
Et il les fit sortir avec de l’or et de l’argent: et il n’y avait pas dans leurs tribus un seul malade.
שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃ 38
L’Égypte se réjouit à leur départ, parce que la crainte qu’elle avait d’eux fondit sur elle.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃ 39
Il étendit une nuée pour les couvrir, et un feu pour les éclairer pendant la nuit.
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃ 40
Ils demandèrent, et la caille vint; et du pain du ciel il les rassasia.
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃ 41
Il fendit un rocher, et des eaux coulèrent: et dans un lieu sec se répandirent des fleuves;
כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃ 42
Parce qu’il se souvint de sa parole sainte qu’il a donnée à Abraham, son serviteur.
ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃ 43
Et il fit sortir son peuple dans l’exultation, et ses élus dans l’allégresse.
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃ 44
Et il leur donna les contrées des nations, et ils possédèrent les travaux des peuples;
בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃ 45
Afin qu’ils gardent ses ordonnances, et qu’ils recherchent sa loi.

< תהילים 105 >