תהילים 104
| ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ | 1 |
Bendice, alma mía, al SEÑOR. SEÑOR, Dios mío, mucho te has engrandecido; de gloria y de hermosura te has vestido.
| עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ | 2 |
El que se cubre de luz como de vestidura, que extiende los cielos como una cortina;
| המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ | 3 |
que establece sus aposentos entre las aguas; el que pone las nubes por su carroza, el que anda sobre las alas del viento;
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ | 4 |
el que hace a sus ángeles espíritus, sus ministros fuego flameante.
| יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ | 5 |
El fundó la tierra sobre sus basas; no se moverá por ningún siglo.
| תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ | 6 |
Con el abismo, como con vestido, la cubriste; sobre los montes estaban las aguas.
| מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ | 7 |
A tu reprensión huyeron; por el sonido de tu trueno se apresuraron;
| יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ | 8 |
salieron los montes, descendieron por los valles a este lugar que tú les fundaste.
| גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ | 9 |
Les pusiste término, el cual no traspasarán; ni volverán a cubrir la tierra.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ | 10 |
Tú eres el que envías las fuentes por los arroyos; van entre los montes.
| ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ | 11 |
Abrevan a todas las bestias del campo; quebrantan su sed los asnos salvajes.
| עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ | 12 |
Junto a aquellos habitan las aves de los cielos; entre las hojas dan voces.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ | 13 |
El que riega los montes desde sus aposentos; del fruto de sus obras se sacia la tierra.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ | 14 |
El que hace producir el heno para las bestias, y la hierba para el servicio del hombre; sacando el pan de la tierra.
| ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ | 15 |
Y el vino que alegra el corazón del hombre; haciendo relumbrar el rostro con el aceite, y el pan que sustenta el corazón del hombre.
| ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ | 16 |
Se sacian los árboles del SEÑOR, los cedros del Líbano que él plantó.
| אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ | 17 |
Para que allí aniden las aves; en las hayas tiene su casa la cigüeña.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ | 18 |
Los montes altos para las cabras monteses; las peñas, madrigueras para los conejos.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ | 19 |
Hizo la luna para los tiempos; el sol conoció su occidente.
| תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ | 20 |
Pones las tinieblas, y es la noche; en ella corren todas las bestias del monte.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ | 21 |
Los leoncillos braman a la presa, y para buscar de Dios su comida.
| תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ | 22 |
Sale el sol, se recogen, y se echan en sus cuevas.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ | 23 |
Sale el hombre a su hacienda, y a su labranza hasta la tarde.
| מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ | 24 |
¡Cuán muchas son tus obras, oh SEÑOR! Hiciste todas ellas con sabiduría; la tierra está llena de tu posesión.
| זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ | 25 |
Asimismo este gran mar y ancho de términos; allí hay peces sin número, animales pequeños y grandes.
| שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ | 26 |
Allí andan navíos; allí este leviatán que hiciste para que jugase en él.
| כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ | 27 |
Todos ellos esperan a ti, para que les des su comida a su tiempo.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ | 28 |
Les das, recogen; abres tu mano, se sacian de bien.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ | 29 |
Escondes tu rostro, se turban; les quitas el espíritu, dejan de ser, y se tornan en su polvo.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ | 30 |
Envías tu espíritu, se crean; y renuevas la faz de la tierra.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ | 31 |
Sea la gloria al SEÑOR para siempre; alégrese SEÑOR en sus obras;
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ | 32 |
el cual mira a la tierra, y ella tiembla; toca en los montes, y humean.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ | 33 |
Al SEÑOR cantaré en mi vida; a mi Dios diré salmos mientras viviere.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ | 34 |
Me será suave hablar de él; yo me alegraré en el SEÑOR.
| יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ | 35 |
Sean consumidos de la tierra los pecadores, y los impíos dejen de ser. Bendice, alma mía, al SEÑOR. Alelu-JAH ( Alabemos al SEÑOR ).
