תהילים 104

1 ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃

Bemdize, ó alma minha, ao Senhor: Senhor Deus meu, tu és magnificentissimo, estás vestido de gloria e de magestade.

2 עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃

Elle se cobre de luz como de um vestido, estende os céus como uma cortina.

3 המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃

Põe nas aguas as vigas das suas camaras; faz das nuvens o seu carro, anda sobre as azas do vento.

4 עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

Faz dos seus anjos espiritos, dos seus ministros um fogo abrazador.

5 יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃

Lançou os fundamentos da terra, para que não vacille em tempo algum.

6 תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃

Tu a cobres com o abysmo, como com um vestido: as aguas estavam sobre os montes.

7 מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃

Á tua reprehensão fugiram: á voz do teu trovão se apressaram.

8 יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃

Sobem aos montes, descem aos valles, até ao logar que para ellas fundaste.

9 גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃

Termo lhes pozeste, que não ultrapassarão, para que não tornem mais a cobrir a terra.

10 המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃

Tu, que fazes sair as fontes nos valles, as quaes correm entre os montes.

11 ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃

Dão de beber a todo o animal do campo; os jumentos montezes matam a sua sêde.

12 עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃

Junto d'ellas as aves do céu terão a sua habitação, cantando entre os ramos.

13 משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃

Elle rega os montes desde as suas camaras: a terra se farta do fructo das suas obras.

14 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃

Faz crescer a herva para as bestas, e a verdura para o serviço do homem, para fazer sair da terra o pão,

15 ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃

E o vinho que alegra o coração do homem, e o azeite que faz reluzir o seu rosto, e o pão que fortalece o coração do homem.

16 ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃

As arvores do Senhor fartam-se de seiva, os cedros do Libano que elle plantou,

17 אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃

Onde as aves se aninham: emquanto á cegonha, a sua casa é nas faias.

18 הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃

Os altos montes são um refugio para as cabras montezes, e as rochas para os coelhos.

19 עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃

Designou a lua para as estações: o sol conhece o seu occaso.

20 תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃

Ordenas a escuridão, e faz-se noite, na qual saem todos os animaes da selva.

21 הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃

Os leõesinhos bramam pela preza, e de Deus buscam o seu sustento.

22 תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃

Nasce o sol e logo se acolhem, e se deitam nos seus covis.

23 יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃

Então sae o homem á sua obra e ao seu trabalho, até á tarde.

24 מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃

Ó Senhor, quão variadas são as tuas obras! todas as coisas fizeste com sabedoria; cheia está a terra das tuas riquezas.

25 זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃

Assim é este mar grande e muito espaçoso, onde ha reptis sem numero, animaes pequenos e grandes.

26 שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃

Ali andam os navios; e o leviathan que formaste para n'elle folgar.

27 כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃

Todos esperam de ti, que lhes dês o seu sustento em tempo opportuno.

28 תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃

Dando-lh'o tu, elles o recolhem; abres a tua mão, e se enchem de bens.

29 תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃

Escondes o teu rosto, e ficam perturbados: se lhes tiras o folego, morrem, e voltam para o seu pó.

30 תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃

Envias o teu Espirito, e são creados, e assim renovas a face da terra.

31 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃

A gloria do Senhor durará para sempre: o Senhor se alegrará nas suas obras.

32 המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃

Olhando elle para a terra, ella treme; tocando nos montes, logo fumegam.

33 אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃

Cantarei ao Senhor emquanto eu viver; cantarei louvores ao meu Deus, emquanto eu tiver existencia.

34 יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃

A minha meditação ácerca d'elle será suave: eu me alegrarei no Senhor.

35 יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃

Desçam da terra os peccadores, e os impios não sejam mais. Bemdize, ó alma minha, ao Senhor. Louvae ao Senhor.