תהילים 104
| ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ | 1 |
Psalmus David. Benedic anima mea Domino: Domine Deus meus magnificatus es vehementer. Confessionem, et decorem induisti:
| עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ | 2 |
amictus lumine sicut vestimento: Extendens caelum sicut pellem:
| המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ | 3 |
qui tegis aquis superiora eius. Qui ponis nubem ascensum tuum: qui ambulas super pennas ventorum.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ | 4 |
Qui facis angelos tuos, spiritus: et ministros tuos ignem urentem.
| יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ | 5 |
Qui fundasti terram super stabilitatem suam: non inclinabitur in saeculum saeculi.
| תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ | 6 |
Abyssus, sicut vestimentum, amictus eius: super montes stabunt aquae.
| מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ | 7 |
Ab increpatione tua fugient: a voce tonitrui tui formidabunt.
| יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ | 8 |
Ascendunt montes: et descendunt campi in locum, quem fundasti eis.
| גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ | 9 |
Terminum posuisti, quem non transgredientur: neque convertentur operire terram.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ | 10 |
Qui emittis fontes in convallibus: inter medium montium pertransibunt aquae.
| ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ | 11 |
Potabunt omnes bestiae agri: expectabunt onagri in siti sua.
| עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ | 12 |
Super ea volucres caeli habitabunt: de medio petrarum dabunt voces.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ | 13 |
Rigans montes de superioribus suis: de fructu operum tuorum satiabitur terra:
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ | 14 |
Producens foenum iumentis, et herbam servituti hominum: Ut educas panem de terra:
| ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ | 15 |
et vinum laetificet cor hominis: Ut exhilaret faciem in oleo: et panis cor hominis confirmet.
| ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ | 16 |
Saturabuntur ligna campi, et cedri Libani, quas plantavit:
| אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ | 17 |
illic passeres nidificabunt. Herodii domus dux est eorum:
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ | 18 |
montes excelsi cervis: petra refugium herinaciis.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ | 19 |
Fecit lunam in tempora: sol cognovit occasum suum.
| תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ | 20 |
Posuisti tenebras, et facta est nox: in ipsa pertransibunt omnes bestiae silvae.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ | 21 |
Catuli leonum rugientes, ut rapiant, et quaerant a Deo escam sibi.
| תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ | 22 |
Ortus est sol, et congregati sunt: et in cubilibus suis collocabuntur.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ | 23 |
Exibit homo ad opus suum: et ad operationem suam usque ad vesperum.
| מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ | 24 |
Quam magnificata sunt opera tua Domine! omnia in sapientia fecisti: impleta est terra possessione tua.
| זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ | 25 |
Hoc mare magnum, et spatiosum manibus: illic reptilia, quorum non est numerus. Animalia pusilla cum magnis:
| שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ | 26 |
illic naves pertransibunt. Draco iste, quem formasti ad illudendum ei:
| כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ | 27 |
omnia a te expectant ut des illis escam in tempore.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ | 28 |
Dante te illis, colligent: aperiente te manum tuam, omnia implebuntur bonitate.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ | 29 |
Avertente autem te faciem, turbabuntur: auferes spiritum eorum, et deficient, et in pulverem suum revertentur.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ | 30 |
Emittes spiritum tuum, et creabuntur: et renovabis faciem terrae.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ | 31 |
Sit gloria Domini in saeculum: laetabitur Dominus in operibus suis:
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ | 32 |
Qui respicit terram, et facit eam tremere: qui tangit montes, et fumigant.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ | 33 |
Cantabo Domino in vita mea: psallam Deo meo quamdiu sum.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ | 34 |
Iucundum sit ei eloquium meum: ego vero delectabor in Domino.
| יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ | 35 |
Deficiant peccatores a terra, et iniqui ita ut non sint: benedic anima mea Domino.
