תהילים 104
| ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ | 1 |
BENEDICI, anima mia, il Signore; O Signore Iddio mio, tu sei sommamente grande; Tu sei vestito di gloria e di magnificenza.
| עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ | 2 |
Egli si ammanta di luce come di una vesta; Egli tende il cielo come una cortina.
| המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ | 3 |
Egli fa i palchi delle sue sale nelle acque; Egli pone le nuvole [per] suo carro: Egli passeggia sopra le ale del vento.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ | 4 |
Egli fa i venti suoi Angeli, E il fuoco divampante suoi ministri.
| יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ | 5 |
Egli ha fondata la terra sulle sue basi; Giammai in perpetuo non sarà smossa.
| תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ | 6 |
Tu l'avevi [già] coperta dell'abisso, come d'una vesta; Le acque si erano fermate sopra i monti.
| מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ | 7 |
Esse fuggirono per lo tuo sgridare; Si affrettarono per la voce del tuo tuono;
| יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ | 8 |
Erano salite sopra i monti; [ma] discesero nelle valli, Al luogo che tu hai loro costituito.
| גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ | 9 |
Tu hai [loro] posto un termine, il qual non trapasseranno; [E] non torneranno a coprir la terra.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ | 10 |
[Egli è quel] che manda le fonti per le valli, Onde [esse] corrono fra i monti;
| ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ | 11 |
Abbeverano tutte le bestie della campagna; Gli asini salvatichi spengono la lor sete [con esse].
| עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ | 12 |
Presso a quelle si riparano gli uccelli del cielo; Fanno sentir di mezzo alle frondi le [lor] voci.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ | 13 |
Egli adacqua i monti dalle sue stanze sovrane; La terra è saziata del frutto delle sue opere.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ | 14 |
Egli fa germogliar l'erba per le bestie; E l'erbaggio per lo servigio dell'uomo, Facendo uscire della terra il pane.
| ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ | 15 |
Egli rallegra il cuor dell'uomo col vino, Egli fa risplender la faccia coll'olio, E sostenta il cuor dell'uomo col pane.
| ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ | 16 |
Gli alberi del Signore [ne] son saziati; I cedri del Libano ch'egli ha piantati;
| אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ | 17 |
Dove gli uccelli si annidano; Gli abeti, [che son] la stanza della cicogna.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ | 18 |
Gli alti monti [sono] per li cavriuoli; Le rocce [sono] il ricetto de' conigli.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ | 19 |
Egli ha fatta la luna per le stagioni; Il sole conosce il suo occaso.
| תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ | 20 |
Tu mandi le tenebre, ed e' si fa notte, Nella quale tutte le fiere delle selve vanno attorno.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ | 21 |
I leoncelli rugghiano dietro alla preda, E per chiedere a Dio il lor pasto.
| תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ | 22 |
[Ma, tosto ch]'è levato il sole, si raccolgono, E giacciono ne' lor ricetti.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ | 23 |
Allora l'uomo esce alla sua opera, Ed al suo lavoro, infino alla sera.
| מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ | 24 |
Quanto grandi sono, o Signore, le tue opere! Tu le hai tutte fatte con sapienza; La terra è piena de' tuoi beni.
| זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ | 25 |
Ecco, il mar grande ed ampio: Quivi son rettili senza numero, Amimali piccoli e grandi.
| שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ | 26 |
Quivi nuotano le navi, E il Leviatan che tu hai formato per ischerzare in esso.
| כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ | 27 |
Tutti [gli animali] sperano in te, Che tu dii loro il lor cibo al suo tempo.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ | 28 |
[Se] tu [lo] dài loro, [lo] ricolgono; [Se] tu apri la tua mano, son saziati di beni.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ | 29 |
[Se] tu nascondi la tua faccia, sono smarriti; [Se] tu ritiri il fiato loro, trapassano, E ritornano nella lor polvere.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ | 30 |
[Se] tu rimandi il tuo spirito son creati; E tu rinnuovi la faccia della terra.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ | 31 |
Sia la gloria del Signore in eterno; Rallegrisi il Signore nelle sue opere;
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ | 32 |
Il quale se riguarda verso la terra, ella trema; Se tocca i monti, essi fumano.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ | 33 |
Io canterò al Signore, mentre viverò; Io salmeggerò all'Iddio mio, tanto che io durerò.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ | 34 |
Il mio ragionamento gli sarà piacevole, Io mi rallegrerò nel Signore.
| יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ | 35 |
Vengano meno i peccatori d'in su la terra, E gli empi non sieno più. Anima mia, benedici il Signore. Alleluia.
