< תהילים 104 >

ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ 1
Ευλόγει, η ψυχή μου, τον Κύριον. Κύριε Θεέ μου, εμεγαλύνθης σφόδρα· τιμήν και μεγαλοπρέπειαν είσαι ενδεδυμένος·
עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ 2
ο περιτυλιττόμενος το φως ως ιμάτιον, ο εκτείνων τον ουρανόν ως καταπέτασμα·
המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ 3
ο στεγάζων με ύδατα τα υπερώα αυτού· ο ποιών τα νέφη άμαξαν αυτού· ο περιπατών επί πτερύγων ανέμων·
עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ 4
ο ποιών τους αγγέλους αυτού πνεύματα, τους λειτουργούς αυτού πυρός φλόγα·
יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ 5
ο θεμελιών την γην επί την βάσιν αυτής, διά να μη σαλευθή εις τον αιώνα του αιώνος.
תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ 6
Με την άβυσσον, ως με ιμάτιον, εκάλυψας αυτήν· τα ύδατα εστάθησαν επί των ορέων·
מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ 7
από επιτιμήσεώς σου έφυγον· από της φωνής της βροντής σου εσύρθησαν εν βία·
יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ 8
ανέβησαν εις τα όρη, κατέβησαν εις τας κοιλάδας, εις τόπον, τον οποίον διώρισας δι' αυτά·
גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ 9
έθεσας όριον, το οποίον δεν θέλουσιν υπερβή ουδέ θέλουσιν επιστρέψει διά να σκεπάσωσι την γην.
המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ 10
Ο εξαποστέλλων πηγάς εις τας φάραγγας, διά να ρέωσιν αναμέσον των ορέων·
ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ 11
ποτίζουσι πάντα τα θηρία του αγρού· οι άγριοι όνοι σβύνουσι την δίψαν αυτών·
עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ 12
πλησίον αυτών τα πετεινά του ουρανού κατασκηνούσι, και αναμέσον των κλάδων κελαδούσιν.
משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ 13
Ο ποτίζων τα όρη εκ των υπερώων αυτού· από του καρπού των έργων σου χορταίνει η γη.
מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ 14
Ο αναδίδων χόρτον διά τα κτήνη και βοτάνην προς χρήσιν του ανθρώπου, διά να εξάγη τροφήν εκ της γης,
ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ 15
και οίνον ευφραίνοντα την καρδίαν του ανθρώπου, έλαιον διά να λαμπρύνη το πρόσωπον αυτού, και άρτον στηρίζοντα την καρδίαν του ανθρώπου.
ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ 16
Εχορτάσθησαν τα δένδρα του Κυρίου· αι κέδροι του Λιβάνου, τας οποίας εφύτευσεν·
אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ 17
Όπου τα πετεινά κάμνουσι φωλεάς· αι πεύκαι είναι η κατοικία του πελαργού.
הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ 18
Τα όρη τα υψηλά είναι διά τας δορκάδας· αι πέτραι καταφυγή εις τους δασύποδας.
עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ 19
Έκαμε την σελήνην διά τους καιρούς· ο ήλιος γνωρίζει την δύσιν αυτού.
תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ 20
Φέρεις σκότος, και γίνεται νύξ· εν αυτή περιφέρονται πάντα τα θηρία του δάσους·
הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ 21
οι σκύμνοι βρυχώνται διά να αρπάσωσι, και να ζητήσωσι παρά του Θεού την τροφήν αυτών.
תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ 22
Ο ήλιος ανατέλλει· συνάγονται και πλαγιάζουσιν εν τοις σπηλαίοις αυτών·
יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ 23
εξέρχεται ο άνθρωπος εις το έργον αυτού και εις την εργασίαν αυτού έως εσπέρας.
מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ 24
Πόσον μεγάλα είναι τα έργα σου, Κύριε· τα πάντα εν σοφία εποίησας· η γη είναι πλήρης των ποιημάτων σου·
זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ 25
αύτη η θάλασσα η μεγάλη και ευρύχωρος. Εκεί είναι ερπετά αναρίθμητα, ζώα μικρά μετά μεγάλων·
שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ 26
εκεί διατρέχουσι τα πλοία· εκεί ο Λευϊάθαν ούτος, τον οποίον έπλασας διά να παίζη εν αυτή.
כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ 27
Πάντα ταύτα επί σε ελπίζουσι, διά να δώσης εν καιρώ την τροφήν αυτών.
תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ 28
Δίδεις εις αυτά, συνάγουσιν· ανοίγεις την χείρα σου, χορταίνουσιν αγαθά.
תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ 29
Αποστρέφεις το πρόσωπόν σου, ταράττονται· σηκόνεις την πνοήν αυτών, αποθνήσκουσι και εις το χώμα αυτών επιστρέφουσιν·
תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ 30
εξαποστέλλεις το πνεύμά σου, κτίζονται, και ανανεόνεις το πρόσωπον της γης.
יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ 31
Η δόξα του Κυρίου έστω εις τον αιώνα· ας ευφραίνεται ο Κύριος εις τα έργα αυτού·
המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ 32
ο επιβλέπων επί την γην και κάμνων αυτήν να τρέμη· εγγίζει τα όρη, και καπνίζουσι.
אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ 33
Θέλω ψάλλει εις τον Κύριον ενόσω ζώ· θέλω ψαλμωδεί εις τον Θεόν μου ενόσω υπάρχω.
יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ 34
Η εις αυτόν μελέτη μου θέλει είσθαι γλυκεία· εγώ θέλω ευφραίνεσθαι εις τον Κύριον.
יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ 35
Ας εκλείψωσιν οι αμαρτωλοί από της γης και οι ασεβείς ας μη υπάρχωσι πλέον. Ευλόγει, η ψυχή μου, τον Κύριον. Αλληλούϊα.

< תהילים 104 >