תהילים 104
| ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ | 1 |
Mon âme, bénis l'Éternel! Éternel, mon Dieu, tu es très grand, tu es revêtu de splendeur et de majesté!
| עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ | 2 |
Il s'enveloppe de lumière comme d'un vêtement, Il déploie les Cieux comme une tenture;
| המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ | 3 |
Il élève sur les eaux le haut de sa demeure, Il fait des nuées son char, Il s'avance sur les ailes du vent.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ | 4 |
Il fait des vents ses messagers, et ses ministres, du feu enflammé.
| יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ | 5 |
Il assit la terre sur ses bases, elle est inébranlable pour toujours, pour jamais.
| תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ | 6 |
Tu l'avais couverte de l'abîme comme d'un manteau, les eaux se tenaient sur les montagnes;
| מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ | 7 |
à ta menace elles ont fui, à la voix de ton tonnerre elles ont reculé:
| יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ | 8 |
les montagnes montèrent, les vallées descendirent à la place que tu leur assignas.
| גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ | 9 |
Tu posas des limites qu'elles ne franchiraient plus, afin qu'elles ne vinssent plus recouvrir la terre.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ | 10 |
Tu fais jaillir des sources pour former les ruisseaux; ils s'écoulent entre les montagnes;
| ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ | 11 |
ils abreuvent toutes les bêtes des champs, les onagres y étanchent leur soif.
| עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ | 12 |
Sur leurs bords séjournent les oiseaux du ciel, entre les rameaux ils font entendre leur voix.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ | 13 |
Du haut de sa demeure Il arrose les montagnes, et la terre se rassasie du fruit de tes œuvres.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ | 14 |
Il fait croître l'herbe pour les quadrupèdes, et les plantes pour le service de l'homme, tirant ainsi le pain du sein de la terre;
| ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ | 15 |
et le vin qui réjouit le cœur de l'homme, et, plus que l'huile, fait resplendir son visage; et le pain qui fortifie le cœur de l'homme.
| ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ | 16 |
Les arbres de l'Éternel sont rassasiés, les cèdres du Liban qu'il a plantés,
| אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ | 17 |
où viennent nicher les oiseaux, la cigogne, qui habite les pins.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ | 18 |
Les hautes montagnes sont pour les bouquetins, et les rochers sont l'asile des gerboises.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ | 19 |
Il créa la lune pour marquer les temps; le soleil connaît son couchant.
| תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ | 20 |
Tu fais l'obscurité, et il est nuit: alors toutes les bêtes des forêts sont en mouvement;
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ | 21 |
les jeunes lions rugissent après la proie, et demandent à Dieu leur pâture.
| תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ | 22 |
Le soleil se lève: ils se retirent, et vont reposer dans leurs tanières.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ | 23 |
L'homme se rend à son travail, et à son labour jusques au soir.
| מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ | 24 |
Que tes œuvres sont nombreuses, ô Éternel! Tu les as toutes faites avec sagesse; la terre est pleine de tes richesses.
| זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ | 25 |
Dans cette mer grande et vaste fourmillent sans nombre des animaux petits et grands.
| שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ | 26 |
Là circulent les navires, le Léviathan que tu formas pour s'y jouer.
| כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ | 27 |
Tous ils s'attendent à toi, pour que tu leur donnes la nourriture en son temps.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ | 28 |
Tu leur donnes, ils recueillent; tu ouvres ta main, ils se rassasient de biens.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ | 29 |
Tu caches ta face, ils sont éperdus; tu leur retires le souffle, ils expirent et rentrent dans leur poudre.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ | 30 |
Tu émets ton souffle, ils sont créés, et tu renouvelles la face de la terre.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ | 31 |
La gloire de l'Éternel demeure à jamais; l'Éternel se réjouit de ses œuvres.
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ | 32 |
Il regarde la terre, et elle tremble; Il touche les montagnes, et elles sont fumantes.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ | 33 |
Je veux chanter l'Etemel, tant que je vivrai, célébrer mon Dieu, tant que je serai.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ | 34 |
Que mes chants lui soient agréables! Je fais mes délices de l'Éternel.
| יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ | 35 |
Que les pécheurs disparaissent de la terre, et que les impies cessent d'être! Mon âme, bénis l'Éternel! Alléluia!
