< תהילים 104 >

ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ 1
Mon âme, bénis l'Éternel! Éternel, mon Dieu, tu es merveilleusement grand; tu es revêtu de splendeur et de majesté.
עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ 2
Il s'enveloppe de lumière comme d'un vêtement; il étend les cieux comme une tenture.
המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ 3
Il construit sa haute demeure avec les eaux; il fait des nuées son char; il se promène sur les ailes du vent.
עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ 4
Il fait des vents ses messagers, des flammes de feu ses serviteurs.
יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ 5
Il a posé la terre sur ses bases; elle est inébranlable à jamais.
תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ 6
Tu l'avais couverte de l'abîme comme d'un vêtement; les eaux se tenaient sur les montagnes.
מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ 7
A ta menace, elles se retirèrent; au bruit de ton tonnerre, elles s'enfuirent.
יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ 8
Les montagnes s'élevèrent, les vallées s'abaissèrent au lieu que tu leur avais assigné.
גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ 9
Tu as fixé pour les eaux une borne qu'elles ne passeront pas; elles ne reviendront pas couvrir la terre.
המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ 10
Il envoie des sources dans les vallées, et elles courent entre les montagnes.
ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ 11
Elles abreuvent toutes les bêtes des champs; les ânes sauvages y étanchent leur soif.
עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ 12
Les oiseaux habitent sur leurs bords, faisant résonner leur voix dans le feuillage.
משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ 13
De sa haute demeure, il abreuve les montagnes; la terre est rassasiée du fruit de tes œuvres.
מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ 14
Il fait germer le foin pour le bétail et l'herbe pour le service de l'homme, faisant sortir la nourriture de la terre;
ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ 15
Et le vin qui réjouit le cœur de l'homme et fait resplendir son visage plus que l'huile; et le pain qui soutient le cœur de l'homme.
ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ 16
Les arbres de l'Éternel sont rassasiés, les cèdres du Liban qu'il a plantés.
אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ 17
C'est là que les oiseaux font leurs nids; les cyprès sont la demeure de la cigogne;
הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ 18
Les hautes montagnes sont pour les bouquetins; les rochers sont la retraite des lapins.
עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ 19
Il a fait la lune pour marquer les temps; le soleil connaît son coucher.
תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ 20
Tu amènes les ténèbres, et la nuit vient, où toutes les bêtes des forêts se promènent.
הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ 21
Les lionceaux rugissent après la proie, et pour demander à Dieu leur pâture.
תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ 22
Le soleil se lève; ils se retirent, et se couchent dans leurs tanières.
יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ 23
Alors l'homme sort à son ouvrage, et à son travail jusqu'au soir.
מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ 24
O Éternel, que tes œuvres sont en grand nombre! Tu les as toutes faites avec sagesse; la terre est pleine de tes richesses.
זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ 25
Et cette grande et vaste mer! Là sont des animaux sans nombre, gros et petits.
שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ 26
Là se promènent les navires, et ce Léviathan que tu as formé pour s'y jouer.
כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ 27
Tous, ils s'attendent à toi, pour que tu leur donnes leur nourriture en son temps.
תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ 28
Tu la leur donnes, et ils la recueillent; tu ouvres ta main, et ils sont rassasiés de biens.
תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ 29
Caches-tu ta face? ils sont éperdus; retires-tu leur souffle? ils expirent, et retournent en leur poussière.
תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ 30
Envoies-tu ton esprit? ils sont créés, et tu renouvelles la face de la terre.
יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ 31
Que la gloire de l'Éternel dure à toujours! Que l'Éternel se réjouisse dans ses œuvres!
המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ 32
Il regarde la terre et elle tremble; il touche les montagnes et elles fument.
אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ 33
Je chanterai à l'Éternel tant que je vivrai; je psalmodierai à mon Dieu tant que j'existerai.
יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ 34
Que ma méditation lui soit agréable! Je me réjouirai en l'Éternel.
יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ 35
Que les pécheurs disparaissent de la terre, et que les méchants ne soient plus! Mon âme, bénis l'Éternel! Louez l'Éternel!

< תהילים 104 >