< תהילים 104 >

ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ 1
Mon âme, bénis Yahweh! Yahweh, mon Dieu, tu es infiniment grand, Tu es revêtu de majesté et de splendeur!
עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ 2
Il s’enveloppe de lumière comme d’un manteau, il déploie les cieux comme une tente.
המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ 3
Dans les eaux du ciel il bâtit sa demeure, des nuées il fait son char, il s’avance sur les ailes du vent,
עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ 4
Des vents il fait ses messagers, des flammes de feu ses serviteurs.
יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ 5
Il a affermi la terre sur ses bases: elle est à jamais inébranlable.
תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ 6
Tu l’avais enveloppée de l’abîme comme d’un vêtement; les eaux recouvraient les montagnes.
מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ 7
Elles s’enfuirent devant ta menace; au bruit de ton tonnerre, elles reculèrent épouvantées.
יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ 8
Les montagnes surgirent, les vallées se creusèrent, au lieu que tu leur avais assigné.
גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ 9
Tu poses une limite que les eaux ne franchiront plus: elles ne reviendront plus couvrir la terre.
המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ 10
Il envoie les sources dans les vallées; elles s’écoulent entre les montagnes.
ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ 11
Elles abreuvent tous les animaux des champs, les onagres viennent y étancher leur soif.
עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ 12
Les oiseaux du ciel habitent sur leurs bords, et font résonner leur voix dans le feuillage.
משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ 13
De sa haute demeure il arrose les montagnes; la terre se rassasie du fruit de tes œuvres.
מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ 14
Il fait croître l’herbe pour les troupeaux, et les plantes pour l’usage de l’homme; Il tire le pain du sein de la terre,
ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ 15
et le vin qui réjouit le cœur de l’homme; il lui donne l’huile qui brille sur sa face, et le pain qui affermit son cœur.
ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ 16
Les arbres de Yahweh sont pleins de sève, et les cèdres du Liban qu’il a plantés.
אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ 17
C’est là que les oiseaux font leurs nids, et la cigogne qui habite dans les cyprès.
הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ 18
Les montagnes élevées sont pour les chamois, les rochers sont l’abri des gerboises.
עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ 19
Il a fait la lune pour marquer les temps, et le soleil qui connaît l’heure de son coucher.
תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ 20
Il amène les ténèbres, et il est nuit; aussitôt se mettent en mouvement toutes les bêtes de la forêt.
הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ 21
Les lionceaux rugissent après la proie, et demandent à Dieu leur nourriture.
תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ 22
Le soleil se lève: ils se retirent, et se couchent dans leurs tanières.
יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ 23
L’homme sort alors pour sa tâche, et pour son travail jusqu’au soir.
מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ 24
Que tes œuvres sont nombreuses, Yahweh! Tu les as toutes faites avec sagesse; La terre est remplie de tes biens.
זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ 25
Voici la mer, large et vaste: là fourmillent sans nombre des animaux petits et grands;
שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ 26
là se promènent les navires, et le léviathan que tu as formé pour se jouer dans les flots.
כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ 27
Tous attendent de toi que tu leur donnes la nourriture en son temps.
תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ 28
Tu la leur donnes, et ils la recueillent; Tu ouvres ta main, et ils se rassasient de tes biens.
תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ 29
Tu caches ta face: ils sont dans l’épouvante; tu leur retire le souffle: ils expirent, et retournent dans leur poussière.
תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ 30
Tu envoies ton souffle: ils sont créés, et tu renouvelles la face de la terre.
יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ 31
Que la gloire de Yahweh subsiste à jamais! Que Yahweh se réjouisse de ses œuvres!
המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ 32
Il regarde la terre et elle tremble; il touche les montagnes, et elles fument.
אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ 33
Je veux chanter Yahweh tant que je vivrai, célébrer mon Dieu tant que j’existerai.
יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ 34
Puisse mon cantique lui être agréable! Moi, je mets ma joie en Yahweh.
יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ 35
Que les pécheurs disparaissent de la terre, et que les méchants ne soient plus! Mon âme, bénis Yahweh! Alleluia!

< תהילים 104 >