תהילים 104
| ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ | 1 |
Bless the LORD, my soul. The LORD, my God, you are very great. You are clothed with splendor and majesty.
| עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ | 2 |
He covers himself with light as with a garment. He stretches out the heavens like a curtain.
| המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ | 3 |
He lays the beams of his chambers in the waters. He makes the clouds his chariot. He walks on the wings of the wind.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ | 4 |
He makes his angels winds, and his servants flames of fire.
| יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ | 5 |
He laid the foundations of the earth, that it should not be moved forever and ever.
| תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ | 6 |
You covered it with the deep as with a cloak. The waters stood above the mountains.
| מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ | 7 |
At your rebuke they fled. At the voice of your thunder they hurried away.
| יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ | 8 |
The mountains rose, the valleys sank down, to the place which you had assigned to them.
| גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ | 9 |
You have set a boundary that they may not pass over; that they do not turn again to cover the earth.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ | 10 |
He sends forth springs into the valleys. They run among the mountains.
| ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ | 11 |
They give drink to every animal of the field. The wild donkeys quench their thirst.
| עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ | 12 |
The birds of the sky nest by them; among the branches they give forth a sound.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ | 13 |
He waters the mountains from his chambers. The earth is filled with the fruit of your works.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ | 14 |
He causes the grass to grow for the livestock, and plants for man to cultivate, that he may bring forth food out of the earth:
| ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ | 15 |
wine that makes glad the heart of man, oil to make his face to shine, and bread that strengthens man's heart.
| ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ | 16 |
The LORD's trees are well watered, the cedars of Lebanon, which he has planted;
| אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ | 17 |
where the birds make their nests. The stork makes its home in the fir trees.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ | 18 |
The high mountains are for the wild goats. The rocks are a refuge for the rock badgers.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ | 19 |
He appointed the moon for seasons. The sun knows when to set.
| תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ | 20 |
You make darkness, and it is night, in which all the animals of the forest prowl.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ | 21 |
The young lions roar after their prey, and seek their food from God.
| תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ | 22 |
The sun rises, and they steal away, and lie down in their dens.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ | 23 |
Man goes forth to his work, to his labor until the evening.
| מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ | 24 |
LORD, how many are your works. In wisdom have you made them all. The earth is full of your riches.
| זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ | 25 |
There is the sea, great and wide, in which are innumerable living things, both small and large animals.
| שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ | 26 |
There the ships go, and leviathan, whom you formed to play there.
| כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ | 27 |
All of them look to you to give them their food at the proper time.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ | 28 |
You give to them; they gather. You open your hand; they are satisfied with good.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ | 29 |
You hide your face: they are troubled; you take away their breath: they die, and return to the dust.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ | 30 |
You send forth your Spirit: they are created. You renew the face of the ground.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ | 31 |
Let the glory of the LORD endure forever. Let the LORD rejoice in his works.
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ | 32 |
He looks at the earth, and it trembles. He touches the mountains, and they smoke.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ | 33 |
I will sing to the LORD all my life. I will sing praise to my God as long as I exist.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ | 34 |
Let your meditation be sweet to him. I will rejoice in the LORD.
| יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ | 35 |
Let sinners be consumed out of the earth. Let the wicked be no more. Bless the LORD, my soul. Praise the LORD.
