תהילים 104
| ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ | 1 |
Bless the LORD, O my soul. O LORD my God, Thou art very great; Thou art clothed with glory and majesty.
| עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ | 2 |
Who coverest Thyself with light as with a garment, who stretchest out the heavens like a curtain;
| המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ | 3 |
Who layest the beams of Thine upper chambers in the waters, who makest the clouds Thy chariot, who walkest upon the wings of the wind;
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ | 4 |
Who makest winds Thy messengers, the flaming fire Thy ministers.
| יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ | 5 |
Who didst establish the earth upon its foundations, that it should not be moved for ever and ever;
| תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ | 6 |
Thou didst cover it with the deep as with a vesture; the waters stood above the mountains.
| מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ | 7 |
At Thy rebuke they fled, at the voice of Thy thunder they hasted away —
| יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ | 8 |
The mountains rose, the valleys sank down — unto the place which Thou hadst founded for them;
| גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ | 9 |
Thou didst set a bound which they should not pass over, that they might not return to cover the earth.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ | 10 |
Who sendest forth springs into the valleys; they run between the mountains;
| ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ | 11 |
They give drink to every beast of the field, the wild asses quench their thirst.
| עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ | 12 |
Beside them dwell the fowl of the heaven, from among the branches they sing.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ | 13 |
Who waterest the mountains from Thine upper chambers; the earth is full of the fruit of Thy works.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ | 14 |
Who causeth the grass to spring up for the cattle, and herb for the service of man; to bring forth bread out of the earth,
| ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ | 15 |
And wine that maketh glad the heart of man, making the face brighter than oil, and bread that stayeth man's heart.
| ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ | 16 |
The trees of the LORD have their fill, the cedars of Lebanon, which He hath planted;
| אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ | 17 |
Wherein the birds make their nests; as for the stork, the fir-trees are her house.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ | 18 |
The high mountains are for the wild goats; the rocks are a refuge for the conies.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ | 19 |
Who appointedst the moon for seasons; the sun knoweth his going down.
| תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ | 20 |
Thou makest darkness, and it is night, wherein all the beasts of the forest do creep forth.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ | 21 |
The young lions roar after their prey, and seek their food from God.
| תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ | 22 |
The sun ariseth, they slink away, and couch in their dens.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ | 23 |
Man goeth forth unto his work and to his labour until the evening.
| מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ | 24 |
How manifold are Thy works, O LORD! In wisdom hast Thou made them all; the earth is full of Thy creatures.
| זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ | 25 |
Yonder sea, great and wide, therein are creeping things innumerable, living creatures, both small and great.
| שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ | 26 |
There go the ships; there is leviathan, whom Thou hast formed to sport therein.
| כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ | 27 |
All of them wait for Thee, that Thou mayest give them their food in due season.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ | 28 |
Thou givest it unto them, they gather it; Thou openest Thy hand, they are satisfied with good.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ | 29 |
Thou hidest Thy face, they vanish; Thou withdrawest their breath, they perish, and return to their dust.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ | 30 |
Thou sendest forth Thy spirit, they are created; and Thou renewest the face of the earth.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ | 31 |
May the glory of the LORD endure for ever; let the LORD rejoice in His works!
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ | 32 |
Who looketh on the earth, and it trembleth; He toucheth the mountains, and they smoke.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ | 33 |
I will sing unto the LORD as long as I live; I will sing praise to my God while I have any being.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ | 34 |
Let my musing be sweet unto Him; as for me, I will rejoice in the LORD.
| יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ | 35 |
Let sinners cease out of the earth, and let the wicked be no more. Bless the LORD, O my soul. Hallelujah.
