תהילים 104

1 ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃

[A Psalm] of David. Bless the Lord, O my soul. O Lord my God, thou art very great; thou hast clothed thyself with praise and honour:

2 עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃

who dost robe thyself with light as with a garment; spreading out the heaven as a curtain.

3 המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃

Who covers his chambers with waters; who makes the clouds his chariot; who walks on the wings of the wind.

4 עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

Who makes his angels spirits, and his ministers a flaming fire.

5 יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃

Who establishes the earth on her sure foundation: it shall not be moved for ever.

6 תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃

The deep, as it were a garment, is his covering: the waters shall stand on the hills.

7 מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃

At thy rebuke they shall flee; at the voice of thy thunder they shall be alarmed.

8 יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃

They go up to the mountains, and down to the plains, to the place which thou hast founded for them.

9 גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃

Thou hast set a bound which they shall not pass, neither shall they turn again to cover the earth.

10 המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃

He sends forth his fountains among the valleys: the waters shall run between the mountains.

11 ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃

They shall give drink to all the wild beasts of the field: the wild asses shall take [of them] to [quench] their thirst.

12 עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃

By them shall the birds of the sky lodge: they shall utter a voice out of the midst of the rocks.

13 משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃

He waters the mountains from his chambers: the earth shall be satisfied with the fruit of thy works.

14 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃

He makes grass to grow for the cattle, and green herb for the service of men, to bring bread out of the earth;

15 ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃

and wine makes glad the heart of man, to make his face cheerful with oil: and bread strengthens man's heart.

16 ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃

The trees of the plain shall be full [of sap]; [even] the cedars of Libanus which he has planted.

17 אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃

There the sparrows will build their nests; and the house of the heron takes the lead among them.

18 הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃

The high mountains are a refuge for the stags, [and] the rock for the rabbits.

19 עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃

He appointed the moon for seasons: the sun knows his going down.

20 תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃

Thou didst make darkness, and it was night; in it all the wild beasts of the forest will be abroad:

21 הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃

[even] young lions roaring for prey, and to seek meat for themselves from God.

22 תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃

The sun arises, and they shall be gathered together, and shall lie down in their dens.

23 יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃

Man shall go forth to his work, and to his labour till evening.

24 מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃

How great are thy works, O Lord! in wisdom hast thou wrought them all: the earth is filled with thy creation.

25 זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃

[So is] this great and wide sea: there are things creeping innumerable, small animals and great.

26 שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃

There go the ships; [and] this dragon whom thou hast made to play in it.

27 כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃

All wait upon thee, to give them [their] food in due season.

28 תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃

When thou hast given [it] them, they will gather [it]; and when thou hast opened thine hand, they shall all be filled with good.

29 תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃

But when thou hast turned away thy face, they shall be troubled: thou wilt take away their breath, and they shall fail, and return to their dust.

30 תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃

Thou shalt send forth thy Spirit, and they shall be created; and thou shalt renew the face of the earth.

31 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃

Let the glory of the Lord be for ever: the Lord shall rejoice in his works;

32 המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃

who looks upon the earth, and makes it tremble; who touches the mountains, and they smoke.

33 אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃

I will sing to the Lord while I live; I will sing praise to my God while I exist.

34 יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃

Let my meditation be sweet to him: and I will rejoice in the Lord.

35 יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃

Let the sinners fail from off the earth, and transgressors, so that they shall be no more. Bless the Lord, O my soul.