תהילים 104
| ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ | 1 |
Min sjæl, lov HERREN! HERRE min Gud, du er saare stor! Du er klædt i Højhed og Herlighed,
| עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ | 2 |
hyllet i Lys som en Kappe! Himlen spænder du ud som et Telt;
| המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ | 3 |
du hvælver din Højsal i Vandene, gør Skyerne til din Vogn, farer frem paa Vindens Vinger;
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ | 4 |
Vindene gør du til Sendebud, Ildsluer til dine Tjenere!
| יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ | 5 |
Du fæsted Jorden paa dens Grundvolde, aldrig i Evighed rokkes den;
| תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ | 6 |
Verdensdybet hylled den til som en Klædning, Vandene stod over Bjerge.
| מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ | 7 |
For din Trusel flyede de, skræmtes bort ved din Tordenrøst,
| יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ | 8 |
for op ad Bjerge og ned i Dale til det Sted, du havde beredt dem;
| גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ | 9 |
du satte en Grænse, de ej kommer over, saa de ikke igen skal tilhylle Jorden.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ | 10 |
Kilder lod du rinde i Dale, hen mellem Bjerge flød de;
| ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ | 11 |
de læsker al Markens Vildt, Vildæsler slukker deres Tørst;
| עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ | 12 |
over dem bygger Himlens Fugle, mellem Grenene lyder deres Kvidder.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ | 13 |
Fra din Højsal vander du Bjergene, Jorden mættes fra dine Skyer;
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ | 14 |
du lader Græs gro frem til Kvæget og Urter til Menneskets Tjeneste, saa du frembringer Brød af Jorden
| ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ | 15 |
og Vin, der glæder Menneskets Hjerte, og lader Ansigtet glinse af Olie, og Brødet skal styrke Menneskets Hjerte.
| ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ | 16 |
HERRENS Træer bliver mætte, Libanons Cedre, som han har plantet,
| אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ | 17 |
hvor Fuglene bygger sig Rede; i Cypresser har Storken sin Bolig.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ | 18 |
Højfjeldet er for Stenbukken, Klipperne Grævlingens Tilflugt.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ | 19 |
Du skabte Maanen for Festernes Skyld, Solen kender sin Nedgangs Tid;
| תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ | 20 |
du sender Mørke, Natten kommer, da rører sig alle Skovens Dyr;
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ | 21 |
de unge Løver brøler efter Rov, de kræver deres Føde af Gud.
| תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ | 22 |
De sniger sig bort, naar Sol staar op, og lægger sig i deres Huler;
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ | 23 |
Mennesket gaar til sit Dagværk, ud til sin Gerning, til Kvæld falder paa.
| מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ | 24 |
Hvor mange er dine Gerninger, HERRE, du gjorde dem alle med Visdom; Jorden er fuld af, hvad du har skabt!
| זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ | 25 |
Der er Havet, stort og vidt, der vrimler det uden Tal af Dyr, baade smaa og store;
| שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ | 26 |
Skibene farer der, Livjatan, som du danned til Leg deri.
| כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ | 27 |
De bier alle paa dig, at du skal give dem Føde i Tide;
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ | 28 |
du giver dem den, og de sanker, du aabner din Haand, og de mættes med godt.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ | 29 |
Du skjuler dit Aasyn, og de forfærdes; du tager deres Aand, og de dør og vender tilbage til Støvet;
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ | 30 |
du sender din Aand, og de skabes, Jordens Aasyn fornyer du.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ | 31 |
HERRENS Herlighed vare evindelig, HERREN glæde sig ved sine Værker!
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ | 32 |
Et Blik fra ham, og Jorden skælver, et Stød fra ham, og Bjergene ryger.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ | 33 |
Jeg vil synge for HERREN, saa længe jeg lever, lovsynge min Gud, den Tid jeg er til.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ | 34 |
Min Sang være ham til Behag, jeg har min Glæde i HERREN.
| יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ | 35 |
Maatte Syndere svinde fra Jorden og gudløse ikke mer være til! Min Sjæl, lov HERREN! Halleluja!
