< תהילים 102 >
תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ | 1 |
oratio pauperis cum anxius fuerit et coram Domino effuderit precem suam Domine exaudi orationem meam et clamor meus ad te veniat
אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ | 2 |
non avertas faciem tuam a me in quacumque die tribulor inclina ad me aurem tuam in quacumque die invocavero te velociter exaudi me
כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ | 3 |
quia defecerunt sicut fumus dies mei et ossa mea sicut gremium aruerunt
הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ | 4 |
percussum est ut faenum et aruit cor meum quia oblitus sum comedere panem meum
מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ | 5 |
a voce gemitus mei adhesit os meum carni meae
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ | 6 |
similis factus sum pelicano solitudinis factus sum sicut nycticorax in domicilio
שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ | 7 |
vigilavi et factus sum sicut passer solitarius in tecto
כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ | 8 |
tota die exprobrabant mihi inimici mei et qui laudabant me adversus me iurabant
כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ | 9 |
quia cinerem tamquam panem manducavi et poculum meum cum fletu miscebam
מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ | 10 |
a facie irae et indignationis tuae quia elevans adlisisti me
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ | 11 |
dies mei sicut umbra declinaverunt et ego sicut faenum arui
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ | 12 |
tu autem Domine in aeternum permanes et memoriale tuum in generationem et generationem
אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ | 13 |
tu exsurgens misereberis Sion quia tempus miserendi eius quia venit tempus
כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ | 14 |
quoniam placuerunt servis tuis lapides eius et terrae eius miserebuntur
וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ | 15 |
et timebunt gentes nomen Domini et omnes reges terrae gloriam tuam
כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ | 16 |
quia aedificabit Dominus Sion et videbitur in gloria sua
פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ | 17 |
respexit in orationem humilium et non sprevit precem eorum
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ | 18 |
scribantur haec in generationem alteram et populus qui creabitur laudabit Dominum
כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ | 19 |
quia prospexit de excelso sancto suo Dominus de caelo in terram aspexit
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ | 20 |
ut audiret gemitum conpeditorum ut solvat filios interemptorum
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ | 21 |
ut adnuntiet in Sion nomen Domini et laudem suam in Hierusalem
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ | 22 |
in conveniendo populos in unum et reges ut serviant Domino
respondit ei in via virtutis suae paucitatem dierum meorum nuntia mihi
אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ | 24 |
ne revoces me in dimidio dierum meorum in generationem et generationem anni tui
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ | 25 |
initio tu Domine terram fundasti et opera manuum tuarum sunt caeli
המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ | 26 |
ipsi peribunt tu autem permanes et omnes sicut vestimentum veterescent et sicut opertorium mutabis eos et mutabuntur
ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ | 27 |
tu autem idem ipse es et anni tui non deficient
בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ | 28 |
filii servorum tuorum habitabunt et semen eorum in saeculum dirigetur