תהילים 102
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ | 1 |
Ein Gebet des Elenden, wenn er schmachtet und seine Klage vor dem HERRN ausschüttet. O HERR, höre mein Gebet, und mein Schreien komme vor dich!
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ | 2 |
Verbirg dein Angesicht nicht vor mir am Tage meiner Not; neige dein Ohr zu mir; am Tage, da ich dich anrufe, erhöre mich eilends!
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ | 3 |
Denn meine Tage sind in Rauch aufgegangen, und meine Gebeine glühen wie ein Ofen.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ | 4 |
Mein Herz ist geschlagen und verdorrt wie Gras; denn ich habe vergessen, mein Brot zu essen.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ | 5 |
Vor lauter Seufzen kleben meine Knochen an meinem Fleisch.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ | 6 |
Ich gleiche einer Rohrdommel in der Wüste, bin wie ein Käuzlein in den Ruinen;
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ | 7 |
ich wache und bin wie ein einsamer Vogel auf dem Dach.
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ | 8 |
Täglich schmähen mich meine Feinde, und die wider mich toben, schwören bei mir;
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ | 9 |
denn ich esse Asche wie Brot und mische meinen Trank mit Tränen
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ | 10 |
wegen deines Grimms und deines Zorns, daß du mich aufgehoben und hingeschleudert hast.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ | 11 |
Meine Tage sind wie ein langgestreckter Schatten, und ich verdorre wie Gras.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ | 12 |
Aber du, o HERR, bleibst ewig und dein Gedächtnis von einem Geschlecht zum andern.
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ | 13 |
Du wollest dich aufmachen und dich über Zion erbarmen; denn es ist Zeit, daß du ihr gnädig seiest, die Stunde ist gekommen!
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ | 14 |
Denn deine Knechte lieben Zions Steine und trauern über ihren Schutt.
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ | 15 |
Dann werden die Heiden den Namen des HERRN fürchten und alle Könige auf Erden deine Herrlichkeit,
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ | 16 |
wenn der HERR Zion gebaut hat und erschienen ist in seiner Herrlichkeit,
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ | 17 |
wenn er sich zum Gebet der Heimatlosen gewendet und ihr Gebet nicht verachtet hat.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ | 18 |
Das wird man aufschreiben für das spätere Geschlecht, und das Volk, das geschaffen werden soll, wird den HERRN loben,
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ | 19 |
daß er herabgeschaut hat von der Höhe seines Heiligtums, daß der HERR vom Himmel zur Erde geblickt hat,
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ | 20 |
zu hören das Seufzen der Gefangenen und loszumachen die Kinder des Todes;
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ | 21 |
auf daß sie den Namen des HERRN preisen zu Zion und sein Lob in Jerusalem,
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ | 22 |
wenn die Völker sich versammeln allzumal und die Königreiche, dem HERRN zu dienen.
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ | 23 |
Er hat auf dem Wege meine Kraft gebeugt, meine Tage verkürzt.
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ | 24 |
Ich spreche: Mein Gott, nimm mich nicht weg in der Hälfte meiner Tage! Deine Jahre währen für und für.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ | 25 |
Du hast vormals die Erde gegründet, und die Himmel sind deiner Hände Werk.
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ | 26 |
Sie werden vergehen, du aber bleibst; sie alle werden wie ein Kleid veralten, wie ein Gewand wirst du sie wechseln, und sie werden verschwinden.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ | 27 |
Du aber bleibst, der du bist, und deine Jahre nehmen kein Ende!
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ | 28 |
Die Kinder deiner Knechte werden bleiben, und ihr Same wird vor dir bestehen.
