תהילים 102

1 תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃

Prière de l'affligé, lorsqu'il est abattu et qu'il exhale sa plainte devant l'Éternel. Éternel, écoute ma prière, Et que mon cri parvienne jusqu'à toi!,

2 אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃

Ne me cache pas ta face, au jour de ma détresse; Incline vers moi ton oreille! Au jour où je t'invoque, hâte-toi de me répondre!

3 כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃

Car mes jours s'évanouissent comme une fumée, Et mes os se consument comme un brasier.

4 הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃

Mon coeur a été frappé, et il se dessèche comme l'herbe; J'oublie même de manger mon pain.

5 מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃

Je pousse de tels gémissements. Que mes os s'attachent à ma chair.

6 דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃

Je ressemble au pélican du désert; Je suis comme le hibou des ruines.

7 שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃

Je n'ai plus de sommeil, Et je suis comme le passereau solitaire sur un toit.

8 כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃

Tous les jours, mes ennemis m'outragent. Et mes adversaires en fureur prononcent mon nom Comme un nom maudit.

9 כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃

Je fais de la cendre ma nourriture. Et je mêle des larmes à mon breuvage,

10 מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃

A cause de ton indignation et de ton courroux; Car tu m'as saisi et rejeté au loin.

11 ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃

Mes jours s'inclinent comme l'ombre du soir Et je me dessèche comme l'herbe.

12 ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃

Mais toi, ô Éternel, tu règnes à perpétuité. Et ta mémoire subsiste d'âge en âge.

13 אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃

Tu te lèveras, tu auras pitié de Sion. Il est temps de lui faire grâce: L'heure est venue!

14 כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃

Car tes serviteurs en chérissent les pierres; Ils aiment jusqu'à sa poussière.

15 וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃

Alors les peuples craindront le nom de l'Éternel. Tous les rois de la terre, ô Dieu, verront ta gloire,

16 כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃

Parce que l'Éternel aura rebâti Sion, Qu'il aura paru dans sa gloire,

17 פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃

Qu'il aura écouté la requête des misérables, Et n'aura pas méprisé leur supplication.

18 תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃

Cela sera écrit pour la génération future. Et le peuple qui sera créé, louera l'Éternel.

19 כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃

Car l'Éternel abaissera ses regards, Du haut de sa demeure sainte. Et, du haut des cieux, l'Éternel jettera les yeux sur la terre,

20 לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃

Pour écouter les gémissements du captif, Pour délivrer ceux qui sont voués à la mort.

21 לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃

Alors on célébrera le nom de l'Éternel dans Sion, Et ses louanges dans Jérusalem,

22 בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃

Quand tous les peuples, ainsi que les royaumes, Se rassembleront pour servir l'Eternel.

23 ענה בדרך כחו קצר ימי׃

Dieu a brisé ma force au milieu de ma course; Il a abrégé mes jours.

24 אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃

J'ai dit: mon Dieu, ne m'enlève pas à la fleur de l'âge, Toi dont les années subsistent de siècle en siècle!

25 לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃

Tu as jadis fondé la terre, Et les cieux sont l'oeuvre de tes mains.

26 המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃

Ils périront; mais toi, tu subsisteras. Ils s'useront tous comme un vêtement; Tu les changeras comme un habit, et ils passeront.

27 ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃

Mais toi, tu es toujours le même. Et tes années ne finiront point.

28 בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃

Les enfants de tes serviteurs auront une demeure assurée, Et leur postérité se perpétuera sous tes yeux.