תהילים 102
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ | 1 |
Prière de l'affligé étant dans l'angoisse, et répandant sa plainte devant l'Eternel. Eternel! écoute ma prière, et que mon cri vienne jusqu’à toi.
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ | 2 |
Ne cache point ta face arrière de moi; au jour que je suis en détresse, prête l'oreille à ma requête; au jour que je t'invoque, hâte-toi, réponds-moi.
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ | 3 |
Car mes jours se sont évanouis comme la fumée, et mes os sont desséchés comme un foyer.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ | 4 |
Mon cœur a été frappé, et est devenu sec comme l'herbe, parce que j'ai oublié de manger mon pain.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ | 5 |
Mes os sont attachés à ma chair, à cause de la voix de mon gémissement.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ | 6 |
Je suis devenu semblable au cormoran du désert; et je suis comme la chouette des lieux sauvages.
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ | 7 |
Je veille, et je suis semblable au passereau, qui est seul sur le toit.
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ | 8 |
Mes ennemis me disent tous les jours des outrages, et ceux qui sont furieux contre moi, jurent contre moi.
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ | 9 |
Parce que j'ai mangé la cendre comme le pain, et que j'ai mêlé ma boisson de pleurs.
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ | 10 |
A cause de ta colère et de ton indignation: parce qu'après m'avoir élevé bien haut, tu m'as jeté par terre.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ | 11 |
Mes jours sont comme l'ombre qui décline, et je deviens sec comme l'herbe.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ | 12 |
Mais toi, ô Eternel! tu demeures éternellement, et ta mémoire est d'âge en âge.
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ | 13 |
Tu te lèveras, [et] tu auras compassion de Sion; car il est temps d'en avoir pitié, parce que le temps assigné est échu.
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ | 14 |
Car tes serviteurs sont affectionnés à ses pierres, et ont pitié de sa poudre.
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ | 15 |
Alors les nations redouteront le Nom de l’Eternel, et tous les Rois de la terre, ta gloire.
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ | 16 |
Quand l'Eternel aura édifié Sion; quand il aura été vu en sa gloire;
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ | 17 |
Quand il aura eu égard à la prière du désolé, et qu'il n'aura point méprisé leur supplication.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ | 18 |
Cela sera enregistré pour la génération à venir, le peuple qui sera créé louera l'Eternel,
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ | 19 |
De ce qu'il aura jeté la vue du haut lieu de sa sainteté, et que l'Eternel aura regardé des cieux en la terre,
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ | 20 |
Pour entendre le gémissement des prisonniers, [et] pour délier ceux qui étaient dévoués à la mort;
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ | 21 |
Afin qu'on annonce le Nom de l’Eternel dans Sion, et sa louange dans Jérusalem;
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ | 22 |
Quand les peuples se seront joints ensemble et les Royaumes aussi, pour servir l'Eternel.
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ | 23 |
Il a abattu ma force en chemin, il a abrégé mes jours.
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ | 24 |
J'ai dit: mon Dieu, ne m'enlève point au milieu de mes jours! Tes ans [durent] d'âge en âge.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ | 25 |
Tu as jadis fondé la terre, et les cieux sont l'ouvrage de tes mains.
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ | 26 |
Ils périront, mais tu seras permanent, et eux tous s'envieilliront comme un vêtement; tu les changeras comme un habit, et ils seront changés.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ | 27 |
Mais toi, [tu es toujours] le même; et tes ans ne seront jamais achevés.
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ | 28 |
Les enfants de tes serviteurs habiteront [près de toi], et leur race sera établie devant toi.
