תהילים 102
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ | 1 |
A Prayer for the Poor; when he is deeply afflicted, and pours out his supplication before the Lord. Hear my prayer, O Lord, and let my cry come to thee.
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ | 2 |
Turn not away thy face from me: in the day [when] I am afflicted, incline thine ear to me: in the day [when] I shall call upon thee, speedily hear me.
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ | 3 |
For my days have vanished like smoke, and my bones have been parched like a stick.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ | 4 |
I am blighted like grass, and my heart is dried up; for I have forgotten to eat my bread.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ | 5 |
By reason of the voice of my groaning, my bone has cleaved to my flesh.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ | 6 |
I have become like a pelican of the wilderness;
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ | 7 |
I have become like an owl in a ruined house. I have watched, and am become as a sparrow dwelling alone on a roof.
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ | 8 |
All the day long mine enemies have reproached me; and they that praised me have sworn against me.
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ | 9 |
For I have eaten ashes as it were bread, and mingled my drink with weeping;
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ | 10 |
because of thine anger and thy wrath: for thou hast lifted me up, and dashed me down.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ | 11 |
My days have declined like a shadow; and I am withered like grass.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ | 12 |
But thou, Lord, endurest for ever, and thy memorial to generation and generation.
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ | 13 |
Thou shalt arise, and have mercy upon Sion: for [it is] time to have mercy upon her, for the set time is come.
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ | 14 |
For thy servants have taken pleasure in her stones, and they shall pity her dust.
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ | 15 |
So the nations shall fear thy name, O Lord, and all kings thy glory.
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ | 16 |
For the Lord shall build up Sion, and shall appear in his glory.
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ | 17 |
He has had regard to the prayer of the lowly, and has not despised their petition.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ | 18 |
Let this be written for another generation; and the people that shall be created shall praise the Lord.
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ | 19 |
For he has looked out from the height of his sanctuary; the Lord looked upon the earth from heaven;
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ | 20 |
to hear the groaning of the fettered ones, to loosen the sons of the slain;
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ | 21 |
to proclaim the name of the Lord in Sion, and his praise in Jerusalem;
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ | 22 |
when the people are gathered together, and the kings, to serve the Lord.
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ | 23 |
He answered him in the way of his strength: tell me the fewness of my days.
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ | 24 |
Take me not away in the midst of my days: thy years [are] through all generations.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ | 25 |
In the beginning thou, O Lord, didst lay the foundation of the earth; and the heavens are the works of thine hands.
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ | 26 |
They shall perish, but thou remainest: and [they all] shall wax old as a garment; and as a vesture shalt thou fold them, and they shall be changed.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ | 27 |
But thou art the same, and thy years shall not fail.
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ | 28 |
The children of thy servants shall dwell [securely], and their seed shall prosper for ever.
