< תהילים 102 >
תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ | 1 |
A prayer of one who is afflicted, when he grows faint and pours out his lament before the LORD. Hear my prayer, O LORD; let my cry for help come before You.
אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ | 2 |
Do not hide Your face from me in my day of distress. Incline Your ear to me; answer me quickly when I call.
כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ | 3 |
For my days vanish like smoke, and my bones burn like glowing embers.
הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ | 4 |
My heart is afflicted, and withered like grass; I even forget to eat my bread.
מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ | 5 |
Through my loud groaning my flesh clings to my bones.
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ | 6 |
I am like a desert owl, like an owl among the ruins.
שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ | 7 |
I lie awake; I am like a lone bird on a housetop.
כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ | 8 |
All day long my enemies taunt me; they ridicule me and curse me.
כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ | 9 |
For I have eaten ashes like bread and mixed my drink with tears
מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ | 10 |
because of Your indignation and wrath, for You have picked me up and cast me aside.
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ | 11 |
My days are like lengthening shadows, and I wither away like grass.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ | 12 |
But You, O LORD, sit enthroned forever; Your renown endures to all generations.
אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ | 13 |
You will rise up and have compassion on Zion, for it is time to show her favor— the appointed time has come.
כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ | 14 |
For Your servants delight in her stones and take pity on her dust.
וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ | 15 |
So the nations will fear the name of the LORD, and all the kings of the earth will fear Your glory.
כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ | 16 |
For the LORD will rebuild Zion; He has appeared in His glory.
פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ | 17 |
He will turn toward the prayer of the destitute; He will not despise their prayer.
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ | 18 |
Let this be written for the generation to come, so that a people not yet created may praise the LORD.
כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ | 19 |
For He looked down from the heights of His sanctuary; the LORD gazed out from heaven to earth
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ | 20 |
to hear a prisoner’s groaning, to release those condemned to death,
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ | 21 |
that they may proclaim the name of the LORD in Zion and praise Him in Jerusalem,
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ | 22 |
when peoples and kingdoms assemble to serve the LORD.
He has broken my strength on the way; He has cut short my days.
אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ | 24 |
I say: “O my God, do not take me in the midst of my days! Your years go on through all generations.
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ | 25 |
In the beginning You laid the foundations of the earth, and the heavens are the work of Your hands.
המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ | 26 |
They will perish, but You remain; they will all wear out like a garment. Like clothing You will change them, and they will be passed on.
ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ | 27 |
But You remain the same, and Your years will never end.
בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ | 28 |
The children of Your servants will dwell securely, and their descendants will be established before You.”