תהילים 102

1 תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃

受壓迫者在憂心悲愁時，向上主訴苦訴。 上主，求您允許我的祈求，願我的呼聲上達於您！

2 אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃

在我蒙難時日，求您不要掩面迴避我，我呼號您時，求您側耳聽我，迅速俯允我。

3 כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃

因為我的日月消散如雲煙，我的骨骸枯焦如火煎。

4 הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃

我的心憔悴得枯草一般，因此我也忘記了吃我的飯。

5 מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃

因為我哀傷得過度，我已僅是皮包骨頭。

6 דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃

我好像成了曠野中的淘河，我又像成了廢墟中的鴟鶚；

7 שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃

整夜不眠，獨自哀號，像屋頂的孤零小鳥。

8 כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃

我的仇敵常不停地辱罵我，對我猖狂的人，指名詛咒我；

9 כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃

我吃灰塵當食糧，我喝眼淚當水湯；

10 מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃

為了您的義憤與震怒，您把我舉起，將我撲拋去。

11 ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃

我的日月像傾斜的陰影，我的本身好像禾草枯零。

12 ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃

然而上主，您卻永遠常在，您的名號萬也代不衰。

13 אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃

求您起來，願您寬赦熙雍，因憐憫她的時日已來臨。

14 כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃

因您的眾僕愛惜她的石頭，他們也念念不忘她的廢壚。

15 וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃

上主，萬民必敬愛您的聖名，普世列王必敬愛您的光榮。

16 כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃

因為上主必定要重建熙雍，且要顯現於自己的光榮中。

17 פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃

祂必垂顧窮苦人的祈禱，也決不拒絕他們的哀號。

18 תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃

將此事寫出流給後世，叫新生的人民讚美上主。

19 כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃

因上主由至高聖所俯視，由高天之上垂顧人間世，

20 לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃

為傾聽俘虜的哀嘆，為釋放待斃的囚犯，

21 לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃

為在熙雍傳述上主的聖名，在耶路撒冷宣揚祂的光榮。

22 בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃

那時萬民都要聚集在一處，諸邦列國也要來朝拜上主。

23 ענה בדרך כחו קצר ימי׃

祂在中途將我的力量消滅，將我的歲月縮短；

24 אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃

我說：我天主，莫我中年夭折，但願您的歲月永留萬代。

25 לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃

在起初您奠定了下地，上天也是您手的功績。

26 המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃

天地必要毀滅，而您永遠存在，萬物必要如同衣裳一樣衰敗，有如衣服更換，都要新存化代謝；

27 ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃

但是您卻永存不變，您的壽命無盡無限。

28 בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃

願您僕人的子女居家安康，願他們的子孫在您前永昌。