תהילים 10

1 למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה׃

Warum stehst du fern, Jahwe, hältst dich verborgen in Zeiten der Drangsal?

2 בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו׃

Ob des Übermuts der Gottlosen muß der Elende sich ängstigen; möchten sie ergriffen werden in den Ränken, die sie ausgedacht haben!

3 כי הלל רשע על תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה׃

Denn der Gottlose lobsingt und thut dabei, was ihn gelüstet, und der Habgierige preist und lästert zugleich Jahwe.

4 רשע כגבה אפו בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו׃

Der Gottlose wähnt in seinem Hochmut: “Er ahndet nicht!” “Es giebt keinen Gott” - dahin gehen alle seine Gedanken.

5 יחילו דרכו בכל עת מרום משפטיך מנגדו כל צורריו יפיח בהם׃

Was er unternimmt, hat jederzeit Bestand; deine Gerichte bleiben hoch droben von ihm fern: alle seine Feinde - er bläst sie verächtlich an.

6 אמר בלבו בל אמוט לדר ודר אשר לא ברע׃

Er denkt in seinem Sinn: Ich werde nimmermehr wanken, in alle Zukunft nicht in Unglück geraten.

7 אלה פיהו מלא ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון׃

Sein Mund ist voll Fluchens, Trug und Gewaltthat; unter seiner Zunge birgt sich Unheil und Verderben.

8 ישב במארב חצרים במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו׃

Er liegt im Hinterhalte der Gehöfte, mordet insgeheim Unschuldige; seine Augen spähen nach dem Unglücklichen.

9 יארב במסתר כאריה בסכה יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו׃

Er lauert im Verborgenen wie ein Löwe in seinem Dickicht. Er lauert, den Elenden zu erhaschen; er erhascht den Elenden, indem er ihn fortzieht mit seinem Netz.

10 ודכה ישח ונפל בעצומיו חלכאים׃

Er wird niedergeschlagen, sinkt dahin; durch seine Stärke fallen die Unglücklichen.

11 אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח׃

Er denkt in seinem Sinne: Gott vergißt es; er hat sein Angesicht verborgen, er sieht es nimmermehr!

12 קומה יהוה אל נשא ידך אל תשכח עניים׃

Auf, Jahwe! Gott, erhebe deine Hand! Vergiß die Elenden nicht!

13 על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש׃

Warum lästert der Gottlose Gott, denkt in seinem Sinne: Du ahndest nicht?

14 ראתה כי אתה עמל וכעס תביט לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר׃

Du hast es wohl gesehen! Denn du achtest auf Leid und Kummer, um sie in deine Hand zu nehmen. Dir überläßt es der Unglückliche; dem Verwaisten wurdest du ein Helfer!

15 שבר זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא׃

Zerbrich den Arm des Gottlosen! Und der Böse - ahnde seinen Frevel! Solltest du ihn nicht finden?

16 יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו׃

Jahwe ist König auf immer und ewig; verschwunden sind die Heiden aus seinem Lande.

17 תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך׃

Das Verlangen der Elenden hast du, Jahwe, gehört; du stärkst ihren Mut, du neigst dein Ohr,

18 לשפט יתום ודך בל יוסיף עוד לערץ אנוש מן הארץ׃

daß du den Verwaisten und Unterdrückten Recht schaffest. Nicht sollen fortan Menschen von der Erde trotzen!