משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ | 1 |
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ | 2 |
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ | 3 |
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ | 4 |
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ | 5 |
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ | 6 |
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ | 7 |
שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ | 8 |
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ | 9 |
בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ | 10 |
אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ | 11 |
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol h7585) | 12 |
כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ | 13 |
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ | 14 |
בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ | 15 |
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ | 16 |
כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ | 17 |
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ | 18 |
כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ | 19 |
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ | 20 |
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ | 21 |
עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ | 22 |
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ | 23 |
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ | 24 |
ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ | 25 |
גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ | 26 |
בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ | 27 |
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ | 28 |
תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ | 29 |
לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ | 30 |
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ | 31 |
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ | 32 |
ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ | 33 |