< מִשְׁלֵי 1 >
משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ | 1 |
ダビデの子イスラエルの王ソロモンの箴言
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ | 2 |
こは人に智慧と訓誨とをしらしめ哲言を暁らせ
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ | 3 |
さとき訓と公義と公平と正直とをえしめ
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ | 4 |
拙者にさとりを與へ少者に知識と謹愼とを得させん爲なり
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ | 5 |
智慧ある者は之を聞て學にすすみ 哲者は智略をうべし
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ | 6 |
人これによりて箴言と譬喩と智慧ある者の言とその隠語とを悟らん
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ | 7 |
ヱホバを畏るるは知識の本なり 愚なる者は智慧と訓誨とを軽んず
שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ | 8 |
我が子よ汝の父の教をきけ 汝の母の法を棄ることなかれ
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ | 9 |
これ汝の首の美しき冠となり 汝の項の妝飾とならん
בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ | 10 |
わが子よ惡者なんぢ誘ふとも從ふことなかれ
אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ | 11 |
彼等なんぢにむかひて請ふ われらと偕にきたれ 我儕まちぶせして人の血を流し 無辜ものを故なきに伏てねらひ
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol ) | 12 |
陰府のごとく彼等を活たるままにて呑み 壮健なる者を墳に下る者のごとくになさん (Sheol )
כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ | 13 |
われら各様のたふとき財貨をえ 奪ひ取たる物をもて我儕の家に盈さん
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ | 14 |
汝われらと偕に籤をひけ 我儕とともに一の金嚢を持べしと云とも
בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ | 15 |
我が子よ彼等とともに途を歩むことなかれ 汝の足を禁めてその路にゆくこと勿れ
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ | 16 |
そは彼らの足は惡に趨り 血を流さんとて急げばなり
כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ | 17 |
(すべて鳥の目の前にて羅を張は徒労なり)
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ | 18 |
彼等はおのれの血のために埋伏し おのれの命をふしてねらふ
כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ | 19 |
凡て利を貧る者の途はかくの如し 是その持主をして生命をうしなはしむるなり
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ | 20 |
智慧外に呼はり衝に其聲をあげ
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ | 21 |
熱閙しき所にさけび 城市の門の口邑の中にその言をのぺていふ
עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ | 22 |
なんぢら拙者のつたなきを愛し 嘲笑者のあざけりを樂しみ 愚なる者の知識を惡むは何時までぞや
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ | 23 |
わが督斥にしたがひて心を改めよ 視よわれ我が霊を汝らにそそぎ 我が言をなんぢらに示さん
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ | 24 |
われ呼たれども汝らこたへず 手を伸たれども顧る者なく
ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ | 25 |
かへつて我がすべての勧告をすて我が督斥を受ざりしに由り
גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ | 26 |
われ汝らが禍災にあふとき之を笑ひ 汝らの恐懼きたらんとき嘲るべし
בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ | 27 |
これは汝らのおそれ颶風の如くきたり 汝らのほろび颺風の如くきたり 艱難とかなしみと汝らにきたらん時なり
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ | 28 |
そのとき彼等われを呼ばん 然れどわれ應へじ 只管に我を求めん されど我に遇じ
תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ | 29 |
かれら知識を憎み又ヱホバを畏るることを悦ばず
לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ | 30 |
わが勤に從はず凡て我督斥をいやしめたるによりて
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ | 31 |
己の途の果を食ひおのれの策略に飽べし
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ | 32 |
拙者の違逆はおのれを殺し 愚なる者の幸福はおのれを滅さん
ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ | 33 |
されど我に聞ものは平穏に住ひかつ禍害にあふ恐怖なくして安然ならん