מִשְׁלֵי 1
| משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ | 1 |
Sprüche Salomos, des Sohnes Davids, des Königs von Israel,
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ | 2 |
daß man Weisheit und Zucht begreife, Verständnis gewinne verständiger Reden,
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ | 3 |
daß man Zucht annehme, welche klug macht, Gerechtigkeit und Sinn für das Rechte und Geradheit,
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ | 4 |
daß den Unerfahrenen Gescheidheit zu teil werde, dem Jüngling Erkenntnis und Umsicht, -
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ | 5 |
durch Hören mehrt der Weise sein Wissen, und gewinnt, wer verständig ist, den rechten Weg -
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ | 6 |
daß man Rede in Sprüchen und Bildern verstehe, die Worte von Weisen und ihre Rätsel.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ | 7 |
Die Furcht Jahwes ist der Anfang der Erkenntnis; Weisheit und Zucht wird von den Narren verachtet.
| שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ | 8 |
Gehorche, mein Sohn, der Zucht deines Vaters und verwirf nicht die Weisung deiner Mutter!
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ | 9 |
Denn ein lieblicher Kranz sind sie für dein Haupt, und ein Kettenschmuck an deinem Halse.
| בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ | 10 |
Mein Sohn, wenn dich die bösen Buben locken, so folge nicht.
| אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ | 11 |
Wenn sie sagen: Gehe mit uns! Wir wollen auf Blut lauern, dem Unschuldigen ohne Ursache nachstellen;
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol h7585) | 12 |
wir wollen sie wie die Unterwelt lebendig verschlingen und die Schuldlosen gleich denen, die in die Grube hinabfahren. (Sheol h7585)
| כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ | 13 |
Allerlei kostbares Gut wollen wir gewinnen, wollen unsere Häuser mit Raube füllen.
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ | 14 |
Du sollst gleichen Anteil mit uns haben; wir alle wollen einen Beutel führen! -
| בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ | 15 |
mein Sohn, so wandle nicht des Wegs mit ihnen, halte deinen Fuß von ihrem Pfade zurück.
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ | 16 |
Denn ihre Füße laufen zum Bösen und eilen, Blut zu vergießen.
| כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ | 17 |
Denn vergeblich ist das Netz ausgespannt vor den Augen aller Geflügelten.
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ | 18 |
Jene aber lauern auf ihr eigenes Blut, stellen ihrem eigenen Leben nach.
| כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ | 19 |
Also ergeht es allen, die nach ungerechtem Gewinne trachten, daß ihr Trachten ihnen das Leben nimmt.
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ | 20 |
Der Weisheit Rufe ertönen auf der Gasse, auf den freien Plätzen läßt sie ihre Stimme erschallen.
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ | 21 |
An der Ecke lärmender Straßen ruft sie; an den Eingängen der Thore, überall in der Stadt redet sie ihre Worte:
| עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ | 22 |
Wie lange wollt ihr Einfältigen Einfalt lieben, und wie lange wollen die Spötter Lust zum Spotten haben, und die Thoren Erkenntnis hassen?
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ | 23 |
Kehrt euch zu meiner Rüge, so will ich euch meinen Geist sprudeln lassen, will euch meine Worte kund thun.
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ | 24 |
Weil ich denn rief, und ihr euch weigertet, ich meine Hand ausstreckte, und niemand darauf achtete,
| ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ | 25 |
ihr vielmehr allen meinen Rat in den Wind schlugt und meiner Rüge nicht folgtet,
| גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ | 26 |
so will auch ich bei eurem Unglücke lachen, will spotten, wenn Schrecken über euch kommt,
| בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ | 27 |
wenn einem Ungewitter gleich Schrecken über euch kommt, und euer Unglück wie ein Sturmwind heranzieht, wenn Not und Drangsal über euch kommen.
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ | 28 |
Alsdann werden sie mich rufen, aber ich werde nicht antworten; sie werden mich suchen, aber nicht finden.
| תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ | 29 |
Darum, daß sie Erkenntnis haßten und sich nicht für die Furcht Jahwes entschieden,
| לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ | 30 |
von meinem Rate nichts wissen wollten, alle meine Rüge verschmähten:
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ | 31 |
So sollen sie von den Früchten ihres Wandels zehren und sich an ihren eigenen Entschließungen satt essen.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ | 32 |
Denn ihr eignes Widerstreben bringt die Einfältigen um, und ihre eigne Sorglosigkeit richtet die Thoren zu Grunde.
| ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ | 33 |
Wer aber mir gehorcht, wird sicher wohnen und wohlgemut sein, ledig aller Furcht vor Unheil.
