מִשְׁלֵי 9
| חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה׃ | 1 |
Visheten byggde sitt hus, och högg sju pelare;
| טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה׃ | 2 |
Och slagtade sin boskap, skänkte sitt vin, och tillredde sitt bord;
| שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת׃ | 3 |
Och sände sina tjenarinnor ut, till att bjuda upp på stadsens palats:
| מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו׃ | 4 |
Den fåkunnig är, han komme hit; och till de dårar sade hon:
| לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי׃ | 5 |
Kommer, äter af mitt bröd, och dricker af vinet, som jag skänker;
| עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה׃ | 6 |
Öfvergifver det galna väsendet, så fån I lefva; och går på förståndsens väg.
| יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו׃ | 7 |
Hvilken som tuktar bespottaren, han får skam igen; och den som straffar en ogudaktigan, han varder försmädad.
| אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך׃ | 8 |
Straffa bespottaren intet, att han icke hatar dig; straffa den visa, han skall älska dig.
| תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח׃ | 9 |
Gif dem visa, så skall han ännu visare varda; lär den rättfärdiga, så växer han till i lärdom.
| תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה׃ | 10 |
Vishetenes begynnelse är Herrans fruktan, och förstånd lärer hvad heligt är;
| כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים׃ | 11 |
Ty igenom mig skola dine dagar månge varda, och dins lifs år dig flere varda.
| אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא׃ | 12 |
Äst du vis, så äst du dig vis; äst du en bespottare, så måste du umgälla det allena.
| אשת כסילות המיה פתיות ובל ידעה מה׃ | 13 |
Men en galen ostadig qvinna, full med sqvaller, och fåvitsk;
| וישבה לפתח ביתה על כסא מרמי קרת׃ | 14 |
Sitter i sins hus dörr, på en stol, högt uppe i stadenom;
| לקרא לעברי דרך המישרים ארחותם׃ | 15 |
Till att bjuda alla de der framom gå, och rättelliga vandra på sinom vägom:
| מי פתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו׃ | 16 |
Den der fåkunnig är, han komme hit. Och till de dårar säger hon:
| מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם׃ | 17 |
Stulet vatten är sött, och fördoldt bröd är lustigt.
