מִשְׁלֵי 9
| חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה׃ | 1 |
| חׇכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָֽה׃ |
| טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה׃ | 2 |
| טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָֽהּ׃ |
| שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת׃ | 3 |
| שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל־גַּפֵּי מְרֹמֵי קָֽרֶת׃ |
| מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו׃ | 4 |
| מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר־לֵב אָמְרָה לּֽוֹ׃ |
| לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי׃ | 5 |
| לְכוּ לַחֲמוּ בְֽלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָֽכְתִּי׃ |
| עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה׃ | 6 |
| עִזְבוּ פְתָאיִם וִֽחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָֽה׃ |
| יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו׃ | 7 |
| יֹסֵר ׀ לֵץ לֹקֵחַֽ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמֽוֹ׃ |
| אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך׃ | 8 |
| אַל־תּוֹכַח לֵץ פֶּן־יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ׃ |
| תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח׃ | 9 |
| תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם־עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶֽקַח׃ |
| תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה׃ | 10 |
| תְּחִלַּת חׇכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָֽה׃ |
| כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים׃ | 11 |
| כִּי־בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּֽים׃ |
| אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא׃ | 12 |
| אִם־חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְֽבַדְּךָ תִשָּֽׂא׃ |
| אשת כסילות המיה פתיות ובל ידעה מה׃ | 13 |
| אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל־יָדְעָה מָּֽה׃ |
| וישבה לפתח ביתה על כסא מרמי קרת׃ | 14 |
| וְֽיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל־כִּסֵּא מְרֹמֵי קָֽרֶת׃ |
| לקרא לעברי דרך המישרים ארחותם׃ | 15 |
| לִקְרֹא לְעֹֽבְרֵי־דָרֶךְ הַֽמְיַשְּׁרִים אֹֽרְחוֹתָֽם׃ |
| מי פתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו׃ | 16 |
| מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר־לֵב וְאָמְרָה לּֽוֹ׃ |
| מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם׃ | 17 |
| מַֽיִם־גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָֽם׃ |
