< מִשְׁלֵי 8 >
הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה׃ | 1 |
[Numquid non sapientia clamitat, et prudentia dat vocem suam?
בראש מרומים עלי דרך בית נתיבות נצבה׃ | 2 |
In summis excelsisque verticibus supra viam, in mediis semitis stans,
ליד שערים לפי קרת מבוא פתחים תרנה׃ | 3 |
juxta portas civitatis, in ipsis foribus loquitur, dicens:
אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם׃ | 4 |
O viri, ad vos clamito, et vox mea ad filios hominum.
הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב׃ | 5 |
Intelligite, parvuli, astutiam, et insipientes, animadvertite.
שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים׃ | 6 |
Audite, quoniam de rebus magnis locutura sum, et aperientur labia mea ut recta prædicent.
כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע׃ | 7 |
Veritatem meditabitur guttur meum, et labia mea detestabuntur impium.
בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש׃ | 8 |
Justi sunt omnes sermones mei: non est in eis pravum quid, neque perversum;
כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת׃ | 9 |
recti sunt intelligentibus, et æqui invenientibus scientiam.
קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר׃ | 10 |
Accipite disciplinam meam, et non pecuniam; doctrinam magis quam aurum eligite:
כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה׃ | 11 |
melior est enim sapientia cunctis pretiosissimis, et omne desiderabile ei non potest comparari.]
אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא׃ | 12 |
[Ego sapientia, habito in consilio, et eruditis intersum cogitationibus.
יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי׃ | 13 |
Timor Domini odit malum: arrogantiam, et superbiam, et viam pravam, et os bilingue, detestor.
לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה׃ | 14 |
Meum est consilium et æquitas; mea est prudentia, mea est fortitudo.
בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק׃ | 15 |
Per me reges regnant, et legum conditores justa decernunt;
בי שרים ישרו ונדיבים כל שפטי צדק׃ | 16 |
per me principes imperant, et potentes decernunt justitiam.
אני אהביה אהב ומשחרי ימצאנני׃ | 17 |
Ego diligentes me diligo, et qui mane vigilant ad me, invenient me.
עשר וכבוד אתי הון עתק וצדקה׃ | 18 |
Mecum sunt divitiæ et gloria, opes superbæ et justitia.
טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר׃ | 19 |
Melior est enim fructus meus auro et lapide pretioso, et genimina me argento electo.
בארח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט׃ | 20 |
In viis justitiæ ambulo, in medio semitarum judicii:
להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא׃ | 21 |
ut ditem diligentes me, et thesauros eorum repleam.]
יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז׃ | 22 |
[Dominus possedit me in initio viarum suarum antequam quidquam faceret a principio.
מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ׃ | 23 |
Ab æterno ordinata sum, et ex antiquis antequam terra fieret.
באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי מים׃ | 24 |
Nondum erant abyssi, et ego jam concepta eram: necdum fontes aquarum eruperant,
בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי׃ | 25 |
necdum montes gravi mole constiterant: ante colles ego parturiebar.
עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל׃ | 26 |
Adhuc terram non fecerat, et flumina, et cardines orbis terræ.
בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום׃ | 27 |
Quando præparabat cælos, aderam; quando certa lege et gyro vallabat abyssos;
באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום׃ | 28 |
quando æthera firmabat sursum, et librabat fontes aquarum;
בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ׃ | 29 |
quando circumdabat mari terminum suum, et legem ponebat aquis, ne transirent fines suos; quando appendebat fundamenta terræ:
ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל עת׃ | 30 |
cum eo eram, cuncta componens. Et delectabar per singulos dies, ludens coram eo omni tempore,
משחקת בתבל ארצו ושעשעי את בני אדם׃ | 31 |
ludens in orbe terrarum; et deliciæ meæ esse cum filiis hominum.
ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו׃ | 32 |
Nunc ergo, filii, audite me: beati qui custodiunt vias meas.
שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו׃ | 33 |
Audite disciplinam, et estote sapientes, et nolite abjicere eam.
אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי׃ | 34 |
Beatus homo qui audit me, et qui vigilat ad fores meas quotidie, et observat ad postes ostii mei.
כי מצאי מצאי חיים ויפק רצון מיהוה׃ | 35 |
Qui me invenerit, inveniet vitam, et hauriet salutem a Domino.
וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות׃ | 36 |
Qui autem in me peccaverit, lædet animam suam; omnes qui me oderunt diligunt mortem.]