מִשְׁלֵי 7
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ | 1 |
Fili mi, custodi sermones meos, et præcepta mea reconde tibi. Fili,
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃ | 2 |
serva mandata mea, et vives; et legem meam quasi pupillam oculi tui:
| קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃ | 3 |
liga eam in digitis tuis, scribe illam in tabulis cordis tui.
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃ | 4 |
Dic sapientiæ: Soror mea es, et prudentiam voca amicam tuam:
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ | 5 |
ut custodiant te a muliere extranea, et ab aliena quæ verba sua dulcia facit.
| כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃ | 6 |
De fenestra enim domus meæ per cancellos prospexi,
| וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃ | 7 |
et video parvulos; considero vecordem juvenem,
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃ | 8 |
qui transit per plateam juxta angulum et prope viam domus illius graditur:
| בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃ | 9 |
in obscuro, advesperascente die, in noctis tenebris et caligine.
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃ | 10 |
Et ecce occurrit illi mulier ornatu meretricio, præparata ad capiendas animas: garrula et vaga,
| המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃ | 11 |
quietis impatiens, nec valens in domo consistere pedibus suis;
| פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃ | 12 |
nunc foris, nunc in plateis, nunc juxta angulos insidians.
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃ | 13 |
Apprehensumque deosculatur juvenem, et procaci vultu blanditur, dicens:
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃ | 14 |
Victimas pro salute vovi; hodie reddidi vota mea:
| על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃ | 15 |
idcirco egressa sum in occursum tuum, desiderans te videre, et reperi.
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃ | 16 |
Intexui funibus lectulum meum; stravi tapetibus pictis ex Ægypto:
| נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃ | 17 |
aspersi cubile meum myrrha, et aloë, et cinnamomo.
| לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃ | 18 |
Veni, inebriemur uberibus, et fruamur cupitis amplexibus donec illucescat dies.
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃ | 19 |
Non est enim vir in domo sua: abiit via longissima:
| צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃ | 20 |
sacculum pecuniæ secum tulit; in die plenæ lunæ reversurus est in domum suam.
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃ | 21 |
Irretivit eum multis sermonibus, et blanditiis labiorum protraxit illum.
| הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃ | 22 |
Statim eam sequitur quasi bos ductus ad victimam, et quasi agnus lasciviens, et ignorans quod ad vincula stultus trahatur:
| עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃ | 23 |
donec transfigat sagitta jecur ejus, velut si avis festinet ad laqueum, et nescit quod de periculo animæ illius agitur.
| ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃ | 24 |
Nunc ergo, fili mi, audi me, et attende verbis oris mei.
| אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃ | 25 |
Ne abstrahatur in viis illius mens tua, neque decipiaris semitis ejus;
| כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃ | 26 |
multos enim vulneratos dejecit, et fortissimi quique interfecti sunt ab ea.
