< מִשְׁלֵי 7 >

בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ 1
My son, keep my words, and lay up my commandments with you.
שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃ 2
Keep my commandments, and live; and my law as the apple of your eye.
קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃ 3
Bind them on your fingers, write them on the table of your heart.
אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃ 4
Say to wisdom, You are my sister; and call understanding your kinswoman:
לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ 5
That they may keep you from the strange woman, from the stranger which flatters with her words.
כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃ 6
For at the window of my house I looked through my casement,
וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃ 7
And beheld among the simple ones, I discerned among the youths, a young man void of understanding,
עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃ 8
Passing through the street near her corner; and he went the way to her house,
בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃ 9
In the twilight, in the evening, in the black and dark night:
והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃ 10
And, behold, there met him a woman with the attire of an harlot, and subtle of heart.
המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃ 11
(She is loud and stubborn; her feet abide not in her house:
פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃ 12
Now is she without, now in the streets, and lies in wait at every corner.)
והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃ 13
So she caught him, and kissed him, and with an impudent face said to him,
זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃ 14
I have peace offerings with me; this day have I paid my vows.
על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃ 15
Therefore came I forth to meet you, diligently to seek your face, and I have found you.
מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃ 16
I have decked my bed with coverings of tapestry, with carved works, with fine linen of Egypt.
נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃ 17
I have perfumed my bed with myrrh, aloes, and cinnamon.
לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃ 18
Come, let us take our fill of love until the morning: let us solace ourselves with loves.
כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃ 19
For the manager is not at home, he is gone a long journey:
צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃ 20
He has taken a bag of money with him, and will come home at the day appointed.
הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃ 21
With her much fair speech she caused him to yield, with the flattering of her lips she forced him.
הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃ 22
He goes after her straightway, as an ox goes to the slaughter, or as a fool to the correction of the stocks;
עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃ 23
Till a dart strike through his liver; as a bird hastens to the snare, and knows not that it is for his life.
ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃ 24
Listen to me now therefore, O you children, and attend to the words of my mouth.
אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃ 25
Let not your heart decline to her ways, go not astray in her paths.
כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃ 26
For she has cast down many wounded: yes, many strong men have been slain by her.
דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃ (Sheol h7585) 27
Her house is the way to hell, going down to the chambers of death. (Sheol h7585)

< מִשְׁלֵי 7 >