מִשְׁלֵי 7
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ | 1 |
Synu můj, ostříhej řečí mých, a přikázaní má schovej u sebe.
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃ | 2 |
Ostříhej přikázaní mých, a živ budeš, a naučení mého jako zřítelnice očí svých.
| קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃ | 3 |
Přivaž je na prsty své, napiš je na tabuli srdce svého.
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃ | 4 |
Rci moudrosti: Sestra má jsi ty, a rozumnost přítelkyní jmenuj,
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ | 5 |
Aby tě ostříhala od ženy cizí, od postranní, jenž řečmi svými lahodí.
| כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃ | 6 |
Nebo z okna domu svého okénkem vyhlédaje,
| וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃ | 7 |
Viděl jsem mezi hloupými, spatřil jsem mezi mládeží mládence bláznivého.
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃ | 8 |
Kterýž šel po ulici vedlé úhlu jejího, a cestou k domu jejímu kráčel,
| בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃ | 9 |
V soumrak, u večer dne, ve tmách nočních a v mrákotě.
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃ | 10 |
A aj, žena potkala ho v ozdobě nevěstčí a chytrého srdce,
| המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃ | 11 |
Štěbetná a opovážlivá, v domě jejím nezůstávají nohy její,
| פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃ | 12 |
Jednak vně, jednak na ulici u každého úhlu úklady činící.
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃ | 13 |
I chopila jej, a políbila ho, a opovrhši stud, řekla jemu:
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃ | 14 |
Oběti pokojné jsou u mne, dnes splnila jsem slib svůj.
| על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃ | 15 |
Protož vyšla jsem vstříc tobě, abych pilně hledala tváři tvé, i nalezla jsem tě.
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃ | 16 |
Koberci jsem obestřela lůže své, s řezbami a prostěradly Egyptskými,
| נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃ | 17 |
Vykadila jsem pokojík svůj mirrou a aloe a skořicí.
| לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃ | 18 |
Poď, opojujme se milostí až do jitra, obveselíme se v milosti.
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃ | 19 |
Nebo není muže doma, odšel na cestu dalekou.
| צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃ | 20 |
Pytlík peněz vzal s sebou, v jistý den vrátí se do domu svého.
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃ | 21 |
I naklonila ho mnohými řečmi svými, a lahodností rtů svých přinutila jej.
| הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃ | 22 |
Šel za ní hned, jako vůl k zabití chodívá, a jako blázen v pouta, jimiž by trestán byl.
| עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃ | 23 |
Dokudž nepronikla střela jater jeho, pospíchal jako pták k osídlu, nevěda, že ono bezživotí jeho jest.
| ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃ | 24 |
Protož nyní, synové, slyšte mne, a pozorujte řečí úst mých.
| אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃ | 25 |
Neuchyluj se k cestám jejím srdce tvé, aniž se toulej po stezkách jejích.
| כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃ | 26 |
Nebo mnohé zranivši, porazila, a silní všickni zmordováni jsou od ní.
