מִשְׁלֵי 6
| בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃ | 1 |
Hijo mío, si saliste fiador por tu prójimo, Si empeñaste tu palabra a un extraño,
| נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃ | 2 |
Si te enredaste con tus palabras, Y quedaste atrapado con los dichos de tu boca,
| עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃ | 3 |
Haz esto ahora, hijo mío, y líbrate. Ya que caíste en las manos de tu prójimo: Vé, humíllate e importuna a tu prójimo.
| אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃ | 4 |
No concedas sueño a tus ojos, Ni adormecimiento a tus párpados.
| הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃ | 5 |
Líbrate como gacela de la mano [del cazador], Como un ave de la trampa.
| לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃ | 6 |
Mira a la hormiga, oh perezoso, Observa sus caminos y sé sabio,
| אשר אין לה קצין שטר ומשל׃ | 7 |
La cual, sin tener jefe, Ni gobernador, ni soberano,
| תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃ | 8 |
Prepara en el verano su comida. En el tiempo de la cosecha guarda su sustento.
| עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃ | 9 |
¿Hasta cuándo estarás acostado, oh perezoso? ¿Cuándo te levantarás de tu sueño?
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ | 10 |
Un rato duermes, otro dormitas, Un rato cruzas los brazos y descansas.
| ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃ | 11 |
Te llega la miseria como un vagabundo, Y tu necesidad como un hombre armado.
| אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃ | 12 |
Hombre depravado es el hombre inicuo, Que anda en la perversidad de su boca,
| קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃ | 13 |
Guiña con un ojo, menea los pies, Hace señas con los dedos.
| תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃ | 14 |
En su corazón hay perversidades, Maquina maldades, y continuamente busca rencillas.
| על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃ | 15 |
Por tanto, su calamidad vendrá de repente. Súbitamente será quebrantado y no habrá remedio.
| שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃ | 16 |
Seis [cosas] aborrece Yavé, Y aun siete repugna su alma:
| עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃ | 17 |
Ojos altivos, boca mentirosa, Manos que derraman sangre inocente,
| לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃ | 18 |
Corazón que maquina planes perversos, Pies presurosos para correr al mal,
| יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃ | 19 |
Testigo falso que habla mentiras, Y el que enciende discordias entre sus hermanos.
| נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃ | 20 |
Hijo mío, guarda el mandamiento de tu padre, Y no abandones la instrucción de tu madre.
| קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃ | 21 |
Átalos continuamente a tu corazón, Enlázalos en torno a tu cuello.
| בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃ | 22 |
Cuando camines, te guiarán. Cuando duermas, te protegerán. Hablarán contigo al despertar.
| כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃ | 23 |
Porque el mandamiento es lámpara, La enseñanza es luz Y camino de vida las reprensiones de la instrucción.
| לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃ | 24 |
Te guardarán de la mala mujer, De la blandura de la boca de la mujer extraña.
| אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃ | 25 |
No codicies en tu corazón su hermosura, Ni dejes que te cautive con sus párpados.
| כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃ | 26 |
Porque si la prostituta busca una hogaza de pan, La adúltera caza una vida preciosa.
| היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃ | 27 |
¿Tomará el hombre fuego en su seno, Sin que ardan sus ropas?
| אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃ | 28 |
¿Andará un hombre sobre brasas, Sin que se quemen sus pies?
| כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃ | 29 |
Así sucederá con el que se une a la mujer de su prójimo. Ninguno que la toque quedará impune.
| לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃ | 30 |
¿No desprecian al ladrón aunque robe Para llenar su estómago cuando tiene hambre?
| ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃ | 31 |
Si es sorprendido, tiene que pagar siete veces Y entregar todo lo que tiene en su casa.
| נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃ | 32 |
Pues el adúltero es hombre sin cordura, Destructor de sí mismo es el que lo hace.
| נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃ | 33 |
Heridas y deshonra hallará, Y su afrenta no será borrada.
| כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃ | 34 |
Porque los celos son la ira del hombre. En el día de la venganza no perdonará,
| לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃ | 35 |
Ni aceptará algún rescate. No se aplacará aunque ofrezcas muchos regalos.
