מִשְׁלֵי 6

1 בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃

[Fili mi, si spoponderis pro amico tuo, defixisti apud extraneum manum tuam:

2 נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃

illaqueatus es verbis oris tui, et captus propriis sermonibus.

3 עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃

Fac ergo quod dico, fili mi, et temetipsum libera, quia incidisti in manum proximi tui. Discurre, festina, suscita amicum tuum.

4 אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃

Ne dederis somnum oculis tuis, nec dormitent palpebræ tuæ.

5 הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃

Eruere quasi damula de manu, et quasi avis de manu aucupis.]

6 לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃

[Vade ad formicam, o piger, et considera vias ejus, et disce sapientiam.

7 אשר אין לה קצין שטר ומשל׃

Quæ cum non habeat ducem, nec præceptorem, nec principem,

8 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃

parat in æstate cibum sibi, et congregat in messe quod comedat.

9 עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃

Usquequo, piger, dormies? quando consurges e somno tuo?

10 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃

Paululum dormies, paululum dormitabis, paululum conseres manus ut dormias;

11 ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃

et veniet tibi quasi viator egestas, et pauperies quasi vir armatus. Si vero impiger fueris, veniet ut fons messis tua, et egestas longe fugiet a te.]

12 אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃

[Homo apostata, vir inutilis, graditur ore perverso;

13 קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃

annuit oculis, terit pede, digito loquitur,

14 תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃

pravo corde machinatur malum, et omni tempore jurgia seminat.

15 על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃

Huic extemplo veniet perditio sua, et subito conteretur, nec habebit ultra medicinam.]

16 שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃

[Sex sunt quæ odit Dominus, et septimum detestatur anima ejus:

17 עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃

oculos sublimes, linguam mendacem, manus effundentes innoxium sanguinem,

18 לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃

cor machinans cogitationes pessimas, pedes veloces ad currendum in malum,

19 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃

proferentem mendacia testem fallacem, et eum qui seminat inter fratres discordias.]

20 נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃

[Conserva, fili mi, præcepta patris tui, et ne dimittas legem matris tuæ.

21 קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃

Liga ea in corde tuo jugiter, et circumda gutturi tuo.

22 בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃

Cum ambulaveris, gradiantur tecum; cum dormieris, custodiant te: et evigilans loquere cum eis.

23 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃

Quia mandatum lucerna est, et lex lux, et via vitæ increpatio disciplinæ:

24 לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃

ut custodiant te a muliere mala, et a blanda lingua extraneæ.

25 אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃

Non concupiscat pulchritudinem ejus cor tuum, nec capiaris nutibus illius:

26 כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃

pretium enim scorti vix est unius panis, mulier autem viri pretiosam animam capit.

27 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃

Numquid potest homo abscondere ignem in sinu suo, ut vestimenta illius non ardeant?

28 אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃

aut ambulare super prunas, ut non comburantur plantæ ejus?

29 כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃

sic qui ingreditur ad mulierem proximi sui, non erit mundus cum tetigerit eam.

30 לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃

Non grandis est culpa cum quis furatus fuerit: furatur enim ut esurientem impleat animam;

31 ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃

deprehensus quoque reddet septuplum, et omnem substantiam domus suæ tradet.

32 נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃

Qui autem adulter est, propter cordis inopiam perdet animam suam;

33 נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃

turpitudinem et ignominiam congregat sibi, et opprobrium illius non delebitur:

34 כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃

quia zelus et furor viri non parcet in die vindictæ,

35 לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃

nec acquiescet cujusquam precibus, nec suscipiet pro redemptione dona plurima.]