< מִשְׁלֵי 6 >

בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃ 1
Mein Kind, wirst du Bürge für deinen Nächsten und hast deine Hand bei einem Fremden verhaftet,
נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃ 2
so bist du verknüpft mit der Rede deines Mundes und gefangen mit den Reden deines Mundes.
עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃ 3
So tu doch, mein Kind, also und errette dich; denn du bist deinem Nächsten in die Hände kommen; eile, dränge und treibe deinen Nächsten!
אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃ 4
Laß deine Augen nicht schlafen noch deine Augenlider schlummern!
הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃ 5
Errette dich wie ein Reh von der Hand und wie ein Vogel aus der Hand des Voglers.
לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃ 6
Gehe hin zur Ameise, du Fauler, siehe ihre Weise an und lerne!
אשר אין לה קצין שטר ומשל׃ 7
Ob sie wohl keinen Fürsten noch Hauptmann noch HERRN hat,
תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃ 8
bereitet sie doch ihr Brot im Sommer und sammelt ihre Speise in der Ernte.
עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃ 9
Wie lange, liegst du, Fauler? Wann willst du aufstehen von deinem Schlaf?
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ 10
Ja, schlaf noch ein wenig, schlummere ein wenig, schlage die Hände ineinander ein wenig, daß du schlafest,
ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃ 11
so wird dich die Armut übereilen wie ein Fußgänger und der Mangel wie ein gewappneter Mann.
אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃ 12
Ein loser Mensch, ein schädlicher Mann, gehet mit verkehrtem Munde,
קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃ 13
winket mit Augen, deutet mit Füßen, zeiget mit Fingern,
תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃ 14
trachtet allezeit Böses und Verkehrtes in seinem Herzen und richtet Hader an.
על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃ 15
Darum wird ihm plötzlich sein Unfall kommen und wird schnell zerbrochen werden, daß keine Hilfe da sein wird.
שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃ 16
Diese sechs Stücke hasset der HERR, und am siebenten hat er einen Greuel:
עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃ 17
hohe Augen, falsche Zungen, Hände, die unschuldig Blut vergießen;
לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃ 18
Herz, das mit bösen Tücken umgehet; Füße, die behende sind, Schaden zu tun;
יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃ 19
falscher Zeuge, der frech Lügen redet, und der Hader zwischen Brüdern anrichtet.
נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃ 20
Mein Kind, bewahre die Gebote deines Vaters und laß nicht fahren das Gesetz deiner Mutter!
קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃ 21
Binde sie zusammen auf dein Herz allewege und hänge sie an deinen Hals:
בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃ 22
wenn du gehest, daß sie dich geleiten; wenn du dich legest, daß sie dich bewahren; wenn du aufwachest, daß sie dein Gespräch seien.
כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃ 23
Denn das Gebot ist eine Leuchte und das Gesetz ein Licht; und die Strafe der Zucht ist ein Weg des Lebens,
לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃ 24
auf daß du bewahret werdest vor dem bösen Weibe, vor der glatten Zunge der Fremden.
אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃ 25
Laß dich ihre Schöne nicht gelüsten in deinem Herzen und verfahe dich nicht an ihren Augenlidern.
כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃ 26
Denn eine Hure bringet einen ums Brot; aber ein Eheweib fähet das edle Leben.
היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃ 27
Kann auch jemand ein Feuer im Busen behalten, daß seine Kleider nicht brennen?
אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃ 28
Wie sollte jemand auf Kohlen gehen, daß seine Füße nicht verbrannt würden?
כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃ 29
Also gehet es, wer zu seines Nächsten Weib gehet; es bleibt keiner ungestraft, der sie berühret.
לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃ 30
Es ist einem Diebe nicht so große Schmach, ob er stiehlt, seine Seele zu sättigen, weil ihn hungert.
ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃ 31
Und ob er begriffen wird, gibt er's siebenfältig wieder und legt dar alles Gut in seinem Hause.
נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃ 32
Aber der mit einem Weibe die Ehe bricht, der ist ein Narr, der bringet sein Leben ins Verderben.
נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃ 33
Dazu trifft ihn Plage und Schande, und seine Schande wird nicht ausgetilget.
כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃ 34
Denn der Grimm des Mannes eifert und schonet nicht zur Zeit der Rache
לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃ 35
und siehet keine Person an, die da versöhne, und nimmt's nicht an, ob du viel schenken wolltest.

< מִשְׁלֵי 6 >