מִשְׁלֵי 6

1 בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃

My son! if thou hast been surety for thy friend, Hast stricken for a stranger thy hand,

2 נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃

Hast been snared with sayings of thy mouth, Hast been captured with sayings of thy mouth,

3 עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃

Do this now, my son, and be delivered, For thou hast come into the hand of thy friend. Go, trample on thyself, and strengthen thy friend,

4 אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃

Give not sleep to thine eyes, And slumber to thine eyelids,

5 הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃

Be delivered as a roe from the hand, And as a bird from the hand of a fowler.

6 לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃

Go unto the ant, O slothful one, See her ways and be wise;

7 אשר אין לה קצין שטר ומשל׃

Which hath not captain, overseer, and ruler,

8 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃

She doth prepare in summer her bread, She hath gathered in harvest her food.

9 עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃

Till when, O slothful one, dost thou lie? When dost thou arise from thy sleep?

10 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃

A little sleep, a little slumber, A little clasping of the hands to rest,

11 ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃

And thy poverty hath come as a traveller, And thy want as an armed man.

12 אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃

A man of worthlessness, a man of iniquity, Walking [with] perverseness of mouth,

13 קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃

Winking with his eyes, speaking with his feet, Directing with his fingers,

14 תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃

Frowardness [is] in his heart, devising evil at all times, Contentions he sendeth forth.

15 על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃

Therefore suddenly cometh his calamity, Instantly he is broken — and no healing.

16 שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃

These six hath Jehovah hated, Yea, seven [are] abominations to His soul.

17 עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃

Eyes high — tongues false — And hands shedding innocent blood —

18 לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃

A heart devising thoughts of vanity — Feet hasting to run to evil —

19 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃

A false witness [who] doth breathe out lies — And one sending forth contentions between brethren.

20 נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃

Keep, my son, the command of thy father, And leave not the law of thy mother.

21 קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃

Bind them on thy heart continually, Tie them on thy neck.

22 בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃

In thy going up and down, it leadeth thee, In thy lying down, it watcheth over thee, And thou hast awaked — it talketh [with] thee.

23 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃

For a lamp [is] the command, And the law a light, And a way of life [are] reproofs of instruction,

24 לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃

To preserve thee from an evil woman, From the flattery of the tongue of a strange woman.

25 אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃

Desire not her beauty in thy heart, And let her not take thee with her eyelids.

26 כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃

For a harlot consumeth unto a cake of bread, And an adulteress the precious soul hunteth.

27 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃

Doth a man take fire into his bosom, And are his garments not burnt?

28 אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃

Doth a man walk on the hot coals, And are his feet not scorched?

29 כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃

So [is] he who hath gone in unto the wife of his neighbour, None who doth touch her is innocent.

30 לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃

They do not despise the thief, When he stealeth to fill his soul when he is hungry,

31 ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃

And being found he repayeth sevenfold, All the substance of his house he giveth.

32 נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃

He who committeth adultery [with] a woman lacketh heart, He is destroying his soul who doth it.

33 נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃

A stroke and shame he doth find, And his reproach is not wiped away,

34 כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃

For jealousy [is] the fury of a man, And he doth not spare in a day of vengeance.

35 לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃

He accepteth not the appearance of any atonement, Yea, he doth not consent, Though thou dost multiply bribes!